סגן המפקח על הביטוח: חברות הביטוח לא יורשו להיכנס לתחום האשראי אם לא יהיה להן מבנה ארגוני מתאים

"כחלק מהצעדים ליישור קו עם הבנקים בכל הנוגע למערכות בקרה ופיקוח, חייבנו את חברות הביטוח למנות מנהלי סיכונים ובימים אלה הושלם מינויים בחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה". כך אמר היום אריק פרץ, סגן המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, בכנס "סיכונים תפעוליים - אתגרי היישום בארגון גדול", שערכו היום קסלמן וקסלמן PwC ו-Risk Modules.



"בטווח הקצר", ציין פרץ, "תוכנית יישור הקו עם הבנקים תכלול, בין היתר, גם הסדרה של פעילות הדירקטוריונים וועדות הביקורת והסדרה של פעילות אקטואר ממונה. בטווח הבינוני, נפעל להסדרת הפעילות בתחום האשראי החוץ-בנקאי - חברות הביטוח לא יורשו להיכנס לתחום האשראי אם לא נהיה בטוחים שיש להן מבנה ארגוני מתאים הכולל הפרדת תפקידים נאותה. בעיה נוספת שבכוונתנו לפתור נוגעת לנושא המוצרים. במרבית חברות הביטוח, מערכי השיווק מגיבים מהר יותר מהתמיכה המשרדית שניתנת בפועל למוצרים המשווקים, דבר הגורם לבעיות רבות. בכוונתנו להתנות כל אישור מוצר חדש בכך שתתבצע היערכות מיכונית כמעט מלאה לניהול של המוצר בכל הרמות, ולא יאושרו לשיווק מוצרים חדשים שלא תהיה להם תמיכה ראויה".



פרץ הוסיף, כי "מנהלי הסיכונים יחויבו להגיש לנו מפת דרכים לתכנית ניהול הסיכונים של החברה בשנתיים הקרובות. לאחר שנאשר את מפות הדרכים שיוגשו, יחל המרוץ לקראת ספינת הדגל שאנו רואים לנגד עינינו על בסיס solvency 2 - מודל הון מבוסס סיכון. אנו מעוניינים להגיע בעוד כשנתיים למצב, שבו חברות הביטוח יקצו הון כלכלי שיתמוך בפעילות שלהן ובסיכונים האמיתיים שבפניהם הן עומדות".



שי זנדני, מנכ"ל קסלמן פתרונות בניהול סיכונים, אמר בכנס, כי הצורך בהקמת תשתית לניהול סיכונים בארגון בולט היום יותר מתמיד, בין היתר, בשל השינויים ברגולציה העולמית כגון מסגרת באזל 2 וחוק סרביינס-אוקסלי, והשינויים ברגולציה המקומית - כמו רפורמת בכר. לדבריו, שינויים אלה מהווים תמריץ לשינוי בגישה של רבים בעולם העסקי והפיננסי.



"מנסיוננו", הוסיף זנדני, "בחברות, עד היום, המיקוד היה יותר בתהליכים של מיפוי הסיכונים ופחות בתשתית שבאמצעותה אמורים להתמודד עם הסיכונים. ההתעסקות עם מהו הסיכון שעומד בפנינו' צריך להתחלף ב'איך מתמודדים עם הסיכונים באופן שוטף ובצורה היעילה ביותר'".

לדברי שאול רודנר, בקר סיכונים תפעוליים ראשי בבנק דיסקונט, "ישנה ציפייה מצד המערכת הבנקאית לקבלת קווים מנחים ברורים מצד הפיקוח על הבנקים בתחום הסיכונים התפעוליים. עדיין לא קיבלנו הנחיות רגולטוריות שיענו בעבורנו על השאלה האם אנחנו בדרך הנכונה. גם המלצות באזל 2 הן יותר כלליות ונמצאות בהתפתחות והבניה של שיטות תוך כדי תנועה. על כן, יש קושי להטמיע תפיסה לניהול סיכונים שאינה מגובשת לפרטי פרטיה".



לדברי מוטי שטנר, מנכ"ל משותף ב-Risk Modules, הסטטיסטיקה העולמית מראה ש-75% מהפרויקטים בהם מנסים להטמיע תרבות ארגונית חדשה נכשלים, ומכאן החשיבות הגדולה של תכנון מוקדם של פרויקט מסוג זה. האתגר החשוב והקשה מכולם בניהול סיכונים תפעוליים הוא ההתמודדות עם התרבות הארגונית, אשר משפיעה באופן ישיר על הצלחה או כישלון של פרויקט להטמעת מערכת לניהול סיכונים תפעוליים.



לדעת שטנר, הפתרון חייב להיות מותאם לתרבות הארגונית ויש ללמד אנשים את חשיבות הנושא, ולא רק לקבוע מדיניות. בנוסף, כמעט כל הארגונים, הן בארץ והן בעולם, מתמקדים בפתרון משברים ובהסתכלות נקודתית ולא בבניית מעטפת כוללת של תשתית לניהול סיכונים.