"מעשים אלה של החוקרים נעשו ללא קבלת היתר או אסמכתא. את הקבצים שהחוקרים הורידו, הם פתחו וניתחו, ואז גילו החוקרים כי חלק מהקבצים משודרים לעשרה שרתי FTP נוספים (הכוונה לשרתים המיועדים להעברת קבצים, ע.ב), אשר שבעה מהם מצויים בישראל ושלושה בארצות הברית" - כך עולה מהתלונה שהוגשה באחרונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) על שוטרי מפלג ההונאה תל אביב. לטענת עו"ד קובי סודרי, המייצג את אחד החוקרים הפרטיים בפרשת הסוס הטרויאני, החוקרים הפרו את חוק המחשבים וחוק האזנת סתר.
מהתלונה עולה כי בראשית הפרשה, בשלב החקירה הסמויה, חדרו חוקרי המפלג לשרת FTP והורידו את כל תכולת הקבצים שנמצאה בו. המעשים, נטען, "נמשכו על בסיס יומיומי כמעט, החל ב-5 בדצמבר 2004 ועד ל-25 בינואר 2005". רק ב-25 בינואר, נטען בתלונה, פנו חוקרי מפלג ההונאה לראשונה לבימ"ש השלום וקיבלו צווים המתירים להם לחדור לשרתים בישראל. לטענת סודרי, החוקרים המשיכו - אמנם כעת כחוק - לחדור לשרתים בישראל, אך לשרתים בארצות הברית המשיכו לחדור ללא צו עד 23 בפברואר 2005.
חודש לאחר מכן, נטען, פנתה המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה למשרד המשפטים האמריקאי, בתיאום עם המשטרה, וביקשה סיוע משפטי בחדירה לשרתים בארה"ב. "באותה תכתובת לא נמסר לאמריקאים דבר על כך שחוקרי המשטרה הישראליים חדרו מיוזמתם לאותו שרת ולשרתים נוספים בארה"ב במשך כחודשיים עד שלושה חודשים - ללא כל אסמכתא", נכתב בתלונה.
ואולם, נטען בתלונה למח"ש, האמריקאים סירבו לבקשה משום שמעשים אלה אסורים לפי החוק האמריקאי. זאת, בעוד במשרד המשפטים הבהירו כי קיימת שקיפות מלאה בינו לבין האמריקאים בנושא זה. לטענת סודרי, חומר החקירה הפך לחלק מהראיות המיועדות לשמש במשפט נגד תשעה חוקרים המואשמים בעבירות מחשב - על אף שהושג שלא כדין.
עו"ד סודרי שלח בנוסף מכתב תלונה ל-FBI, בו תיאר כיצד חדרו חוקרי המשטרה לשרתים בארה"ב. "תוך שימוש בתוכנת מחשב, המשטרה היתה יכולה לזהות כתובת IP (קוד מספרי באמצעותו ניתן לדעת מהיכן נשלח המייל, ע.ב) של שרת ה-FTP. תוך זיהוי המשתמש והסיסמא הם השיגו גישה לשרת בארה"ב. ב-5 בדצמבר 2004 קציני משטרה ישראלים השתמשו במידע זה כדי להיכנס לשרת. ללא אישור הם העתיקו את כל תוכנו. הם עשו זאת בהתמדה עד 23 בפברואר 2005", נכתב בתלונה.
עוד נכתב בתלונה ל-FBI כי באפריל 2005 דחה משרד המשפטים האמריקאי את הבקשה לפרוץ לשרת, בנימוק שחוקי ארה"ב אינם מאפשרים זאת. פעולות אלה, כתב סודרי לאמריקאים, "לא רק שהיו לא חוקיות, אלא גם יכולות להוות סיכון חמור לביטחון ארה"ב". בסוף המכתב מבקש סודרי "לבחון את העניין, שמשלב עבירה על חוקי ארה"ב ופוטנציאל להפרת הזכויות של אזרחי ארה"ב".
במקביל, עברה באחרונה המחלוקת המשפטית בין הפרקליטות לבאי-כוח החוקרים הפרטיים גם למישור האישי. בדיון שהתנהל בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי טען סודרי כי יהיה צורך לבחון את התנהלות התובע, עו"ד חיים ויסמונסקי, אשר אפשר כי ידע על הפעילות הבלתי חוקית בעת התרחשותה.
מנגד, טען ויסמונסקי כי סודרי ידע על החשד להשגת ראיות באמצעים בלתי חוקיים כבר לפני כמה חודשים, וכי הוא "מפריח חשדות" ונוהג שלא בתום לב. בתגובה העביר סודרי תגובה לבית המשפט בתחילת השבוע בה כתב כי הצהרתו של ויסמונסקי "אינה אמת".
ממשרד המשפטים נמסר: "דברי הסנגור הם מתחת לרמה האתית המקובלת. הם אינם ראויים לתגובה ומהווים ניסיון נואל לתקוף אישית את הפרקליטות, למרות שביהמ"ש שם קץ למתקפה האישית כבר בדיון הקודם". בכל אופן, נמסר, את חומר הראיות שבמחלוקת ניתן יהיה להכשיר במהלך המשפט.
מדוברות משרד המשפטים נמסר: "אין לפרקליטות אלא להצטער על הטענות המופרכות שמשמיע בא-כוח הנאשם, ועל הניסיון להטעות את ביהמ"ש. בא-כוח הנאשם עוסק בסוגיה אשר ביהמ"ש כבר קבע כי לא יתעכב עליה בשלב זה. הפרקליטות דוחה בשאט נפש את נסיונו לתקוף אישית את הפרקליט המטפל מטעמה בתיק זה".
"חדירת המשטרה לשרתים בצורה לא חוקית עלולה להוות סיכון חמור לביטחון ארה"ב"
עמית בן-ארויה
15.2.2006 / 13:04