הורים שילדיהם משחקים בארגז החול בגינה הציבורית, בוודאי אינם מודעים לעובדה הבאה: חוזהו של קבלן הגינון עם הרשות המקומית מחייב אותו להחליף, מדי שנה, את 20 הסנימטרים העליונים של החול על מנת לנקות אותו משלל התוצרים שמייצרים בעלי החיים. אלא שבמקרים רבים, הגנן איננו עושה זאת. בני נול, חבר הנהלת הארגון לגננות ונוף בישראל ומנכ"ל "רוב נוי" לגינון גגות, טוען כי הכל מתחיל ונגמר בתנאי המכרז.
נול מסביר כי כל עוד יעדיפו הרשויות המקומיות חוזה זול על פני חוזה איכותי, מצב זה לא ישתנה ו"הילדים הקטנים ימשיכו להכניס את החול המלוכלך לפה". כדי לעמוד במחירים הזולים, ולזכות בחוזה המיוחל, קבלני הגינון מבטיחים הרים וגבעות שהם יודעים כי לא יעמדו בהם. כך, למשל, דורשת העירייה מהקבלן להציב עובד - שיהיה זכאי לשכר מינימום ותנאים סוציאליים - לכל עשרה דונם של גינה. "יחד עם זאת, העירייה מגבילה את המחיר לביצוע העבודה כך שמראש אי אפשר לעמוד בתנאים אלו. כך קורה שהתחרות בין קבלני הגינון היא לא על השירות אלא על ההימור האם העירייה מתכוונת לאכוף את הסעיף המסוים בחוזה, או שהיא מכניסה אותו על מנת לצאת ידי חובתה", אומר נול.
התוצאה של "תרבות המכרזים", לדברי נול, היא הידרדרות במצב הגינון בארץ. "לא בהכרח בהיקפי הגינון כיון שעבודות ממשיכות להתבצע, אבל באיכות. טיפול בגינה ציבורית הפך לעבודת חצרנות בלבד, ובחצי חיוך אנחנו אומרים שבדרך לרוקן את הפחים הגנן מואיל לכסח את הדשא". כדי להביא לשינוי, נול מבקש לקדם יוזמה להעלאת תרבות הגינון ולהביא באמצעותה לשינוי תרבות המכרזים: "אנחנו מבקשים לעשות לזה סוף או לחלופין שראשי העיריות יגידו בריש גלי על מה הם מסוגלים לשלם. אנשי המקצוע שלהם יכולים לעשות אומדן של העלות האמיתית, ולכתוב את תנאי המכרז לפיה".
באין הגנה אחרת, הארגון לגננות ונוף מבקש להכשיר מתנדבים כ"נאמני עצים". שומרי העצים יתבקשו לפקוח עיניים בכל מה שקשור לשמירה על הטבע. "יש לא מעט עצים מוגנים הנכרתים ומושמדים ללא כל התחשבות בטבע. בחו"ל, אם קבלן פוגע בעץ כזה הוא משלם קנס גבוה מאוד, שמונע ולא יחזור על הטעות הזו" טוען נול.
במקביל, מוציא הארגון קול קורא אל הרשויות והקבלנים לפיו החל מינואר של השנה הבאה יבחרו כמה רשויות כמדגם. בערים אלו יכשיר הארגון כמה מתושבי העיר לעקוב אחר מימוש הפרטים הטכניים במכרז. לדברי נול, "נעשה רעש מכל זיוף. שכולם יידעו שהחגיגה נגמרה".
בעיריית תל אביב, מהערים הגדולות ובעלות מספר הגנים הגבוה ביותר, מוסרים בתגובה לדבריו של נול כי "מכון התקנים הישראלי שבדק את הגינות בתל אביב-יפו קבע שסטנדרט הגינות, הטיפול והאחזקה המבוצעים על ידי העירייה הוא מהטובים בארץ. ההסבר לפער בין התיאורים של נול לבין המציאות כפי שתוארה לעיל, נעוץ כנראה במשפט שמנהל נול נגד העירייה לאחר שלא זכה במכרז גינון".
עד מתי הילדים שלנו יאכלו חול מלוכלך?
רונית הראל
16.2.2006 / 9:27