השופט אריה שרעבי מבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב קבע בתחילת השבוע כי תמרור המתיר חנייה לרכב בעל תו מסוים אינו אוסר על חניית רכב ללא תו. לפיכך החליט השופט לזכות תושב רמת השרון, משה ליפקה, שקיבל דו"ח על חנייה ללא תו אזורי ברחוב בתל אביב בו הוצב תמרור: "החניה מותרת לבעלי רכב בעל תו חנייה אזורי מס' 4 בכל שעות היממה".
לאחר שקיבל ליפקה את הדו"ח הוא ביקש להישפט, ובבית המשפט טען - באמצעות עורכת הדין אתי רחמני - כי על אף שאין ברשותו תו חנייה כנדרש, יש לזכותו: לטענתו, על מנת להגביל את זכות החנייה במקום רק לרכב מורשה על פי התמרור היה על העירייה לציין בתמרור את המילים "רק" או "בלבד".
מנגד, טענה התביעה כי מעצם העובדה שהתמרור מתיר חנייה מועדפת לרכב נושא תו חנייה אזורי מסוים, נלמד כי החנייה אסורה לרכב שאינו נושא תווית מן הסוג המצויין בתמרור.
"התלבטתי והתחבטתי", כתב השופט, "והגעתי לכלל מסקנה כי דין הטענה שהעלתה ב"כ הנאשם להתקבל". לדבריו, משמעות קביעת התמרור כי "החנייה מותרת לרכב בעל תו חנייה אזורי מס' 4 בכל שעות היממה" היא אמנם כי לבעלי תו חנייה כזה תינתן חנייה ללא תשלום אגרה. ואולם, הוסיף השופט, התמרור אינו מסייג את היתר החנייה רק לרכב נושא תו חנייה אזורי.
לדבריו, הפרשנות שיש לתת להוראה פלילית הפוגעת בזכויות הנאשם חייבת להיות צרה ודווקנית - ולא פרשנות מרחיבה אשר גם אם יש לה עיגון אפשרי היא אינה חד משמעית. החלתו של כלל זה על המקרה הנדון, נקבע, מביאה למסקנה כי התמרור אינו מכיל איסור גורף, ברור ונהיר די הצורך, ולכן יש לזכות את ליפקה מחמת הספק.
לסיום פסק דינו הוסיף השופט שרעבי כי יכול להיות שעקב תוצאת פסק הדין תיאלץ עיריית תל אביב לתקן את נוסח התמרורים; ואולם, לדבריו, "עדיפה דרך זאת מאשר נקיטת הליכים פליליים נגד האזרח, שמשמעה עינוי דין והוצאות מיותרות" (ח 459817/50).
דו"ח חניה בוטל כי בתמרור לא נכתב "רק"
16.2.2006 / 10:01