זה אקדח ביד שלך או שאת סתם שמחה לראות אותי?

הפרסום הראשוני נחת כמו פצצת מין במהדורות החדשות בצרפת בדיוק לפני שנה: אדוארד שטרן, המיליונר הצרפתי ממוצא יהודי, התגלה ירוי בראשו בדירת הפאר שלו בז'נווה. המוות המסתורי של אחד מעשירי אירופה תפס את הכותרות הראשיות בכל העיתונים, כשמה שמסעיר את הדמיון הוא העובדה שאיש העסקים הכוחני והדיסקרטי, שסלד מכל חשיפה, נמצא מת בחדר השינה שלו כשהוא לבוש חליפת לטקס הדוקה, כזאת המשמשת חובבי סקס סאדו-מאזוכיסטי.



לחקירה הרגישה מונה השופט הוותיק והמנוסה מישל-אלכסנדר גראבר, שעמד תחת לחצים כבדים להראות תוצאות ומהר. מצד אחד נמצאו אמצעי התקשורת, שהתקשו להישאר שווי נפש לנוכח הסיפור העסיסי ומיהרו לפרסם כל שביב מידע, גם אם מפוקפק; מצד שני התעניינו חבריו בעלי ההשפעה של הבנקאי, כדוגמת הפוליטיקאים ניקולה סרקוזי ולורן פאביוס, בהתקדמות החקירה באופן אישי, עד כדי כך שהרגישו חופשיים להתקשר אל השופט ולהתעדכן בממצאים. הציבור הרחב למד על כך מאוחר יותר, אבל כבר מהשעות הראשונות של החקירה התמקד השופט בססיל ברוסארד, צרפתייה בת 36 ומאהבתו של שטרן, שהחזיקה במפתח לדירתו והיתה שותפה למימוש מאווייו המיניים.



ספק אם אורחי דירת הפנטהאוז בז'נווה הכירו גם את צדו האפל של איש העסקים, אחד מבכירי האליטה הפיננסית העולמית ודמות מוכרת גם בישראל, בעקבות השתתפותו במכרז למכירת בנק הפועלים ובנק דיסקונט. הם לא ידעו שבארונית הקטנה שבסלון טמון אוסף מרשים של אביזרי מין וארבעה אקדחים טעונים. כשחבריו של שטרן פרצו אל דירתו לאחר שנעדר מעבודתו, הם לא יכלו להאמין: המנהל האכזרי והקשוח היה לבוש מכף רגל ועד ראש בחליפת לטקס מבריקה, כשארבעה כדורי אקדח מפלחים את גופו ודילדו זכרי נעוץ בישבנו.



הרומן עם ברוסארד, שעבדה כנערת ליווי כשהכירה את שטרן, היה ידוע למתי מעט מקרב מכריו. יותר מארבע שנים היו השניים כרוכים זה אחר זה, "לא מסוגלים לחיות יחד אך גם לא יכולים להיפרד", כפי שתיאר זאת מקורב. ברוסארד, שהיתה נשואה ולא יפה במיוחד, נהגה להתלוות לבנקאי גם כשיצא למסעות עסקים ברחבי העולם, והשניים הרבו לצאת לחופשות משותפות במטוסו הפרטי.







מיד לאחר הרצח נמלטה ברוסארד משוויץ לאוסטרליה, אלא ששם שהתה לבסוף רק 24 שעות, אחרי שהבינה כנראה שהיעדרות מהלווייתו של אהובה תעורר חשד כבד. בשדה התעופה בשובה כבר המתינו לה החוקרים. אלה שמעו ממנה שהיא אכן בילתה עם שטרן בערב הרצח, אבל "כאשר יצאתי מדירתו הוא עדיין היה בחיים", אמרה. שבועיים מאוחר יותר נעצרה בשנית ובחקירתה נשברה והתוודתה על הרצח שביצעה, תוך שהיא מגלה היכן השליכה את האקדח שבו ירתה. היא סיפרה לשוטרים שירתה בשטרן במהלך קיום יחסי מין, לאחר שאיבדה את עשתונותיה בעקבות התייחסותו אליה כאל זונה. היא תיארה בפני החוקרים מערכת יחסים של אהבה-שנאה וסיפרה שחלמה להתחתן עם איש העסקים העשיר. לשטרן, גרוש בן 50 עם הון אישי המוערך בכמיליארד דולר, היו כנראה תוכניות קצת שונות.



בן העשירים האומלל



ארי רוטייה, עורך בכיר בשבועון הצרפתי "נובל אובזרבטור", פרסם פחות מחודשיים לאחר הרצח ביוגרפיה בשם "בנו של הנחש: חייו ומותו של אדוארד שטרן". הספר זכה להצלחה רבה ונמכר עד היום ביותר מ-100,000 עותקים (הזכויות לסרט כבר נרכשו בהפקה אמריקאית-צרפתית משותפת). בראיון במשרדי המערכת המפוארים ששוכנים בלב פאריס, ממש מול בניין הבורסה, לא מתבלבל רוטייה למשמע הטענה שספרו כבר היה על המדפים עוד לפני שהגופה הספיקה להתקרר.



כבוגר בית הספר לעיתונות המפורסם ביותר בצרפת, בעיר הצפונית הקטנה ליל, הוא אינו חש שום צורך להתנצל על ספרו. עד היום הוא פרסם מספר ביוגרפיות מצליחות, על ברנאר טאפי, הבעלים לשעבר של קבוצת אולימפיק מארסי, או על ברנאר ארנו, ראש קבוצת המותרות LVMH והאיש העשיר ביותר בצרפת, ואין ספק שהוא יודע לבחור היטב את גיבורי ספריו. "מיד לאחר הרצח פנה אלי העורך של הוצאת הספרים אלבה מישל והציע לי לכתוב על הסיפור", הוא מספר בטון ענייני. "התגובה הראשונית שלי באמת היתה לדחות את ההצעה, בשל החשש שאצטייר כרוקד על דמו של שטרן בטרם עת. אבל לאחר שהפכתי בנושא ובעידודה של אשתי (ולרי לוקאבל, עיתונאית שמנהלת את ערוץ החדשות הצרפתי אי-טה-לה), החלטתי ללכת על זה כי דמותו באמת ריתקה אותי".



רוטייה, בן 60, הוא גבר גבה קומה שנראה צעיר מגילו בשערו המאפיר ועיניו הערניות שמשוות לו חזות הרפתקנית של עיתונאים מהסוג הישן. על שולחנו מונחים סיגרים יקרים, על הקירות כרזות מהצגות בהן מככב בנו השחקן-במאי (ששמו כשם אביו), וסביבו ערימות של ספרים ותצלומים ממסעותיו ברחבי העולם. הוא מתנצל בחיוך על אי הסדר. "הנובל-אובס", כפי שהוא מכונה בקיצור, מופץ ביותר מחצי מיליון עותקים מדי שבוע ונחשב לאחת הפסגות המקצועיות עליהן יכול לחלום עיתונאי בצרפת.



"למען האמת", הוא ממשיך ומספר, "יש לי רשימה סודית שבה אני אוסף חומר על אנשים, בלי לדעת מתי או אם בכלל אעשה בזה שימוש, ושטרן היה אחד הבכירים שבארכיון הפרטי שלי. מה שכן, כשהתיישבתי לכתוב הצבתי לעצמי תנאי ברור: לעשות את זה 'נקי', זאת אומרת להותיר את משפחתו מחוץ לספר ולהתרחק מהטראש המציצני של העיתונים שהיו עסוקים בעיקר בלגלות מה היתה התנוחה המינית האהובה עליו ועל החברה שלו. מה שבאמת ניסיתי להבין זה איך קורה שאדם צעיר, עשיר ונאה כמוהו, שלכאורה היה לו הכל בחיים, גומר בחליפת לטקס עם שני כדורים בראש ושניים בחזה ובבטן כשהוא רק בן 50".



אז מה קרה שם בעצם?



"כדי להבין את תופעת שטרן צריך לחזור הרבה אחורה, אל ילדותו שהיתה על פי כל העדויות עגומה מאוד. כשהוא גדל הוא הפך לאדם בלתי נסבל: קצר רוח, כעסן, קמצן בטירוף ובז לכל מי שלא היה מבריק כמוהו. נפגשנו כמה פעמים בעבר באירועים שונים וכל פעם הוא נתן לסובבים אותו, ובכללם לי, את התחושה הבלתי נעימה שבשבילו אנחנו אפסים מאופסים. מצד שני, ככל שהעמקתי לחקור גיליתי להפתעתי שבמקום לכעוס עליו ועל יחסו לסביבה, אני פשוט מרחם על בן העשירים האומלל הזה. שטרן הוא דו