תעלומת שכר טרחת עורכי הדין

החיוב לא נעשה תמיד לפי שעות. העוסקים בליטיגציה מעדיפים לחייב לפי שעות, אבל זה לא תמיד יהיה הוגן כלפי הלקוח. מלבד חיוב לפי שעות יש חיובים בשיטות אחרות כמו שכר גלובלי, על פי תוצאה וכו'. היתרון בשיטות האחרות הוא בדיונים קצרים שלא מצריכים הכנה רבה, אך החיסרון הוא שיש לפעמים דיונים שמתמשכים מעבר לצפוי.

במשרדים רבים יש לעו"דים תחושה, כי עליהם להציג כמה שיותר שעות חיוב לקוח יומיות, מתוך כלל השעות שבהן עבדו באותו יום. בדרך כלל מקובל, כי לפחות 70% מהשעות היומיות מחויבות בשכר טרחה, ויש הטוענים כי המספר עומד על כ-80%.

במשרדים מסוימים אכן יש מכסת שעות חיוב לקוח קבועה, שבה צריך עוה"ד לעמוד. עורכי דין צעירים, המועסקים במשרדים הללו, מספרים כי לעתים אין להם ברירה והם "מנפחים" שעות כדי לעמוד במכסה היומית. ללקוחות כדאי לברר האם עוה"ד שיעניק להם שירותים מחויב במכסת שעות מינימלית לחיוב. לא בטוח שהם יקבלו תשובה, אבל אם כן הדבר יסייע להפחית לאחר מכן את החיוב.

"אני מכיר את השיטות האלה", אומר עו"ד דורון כהן, "אבל אני אומר שאלה שיטות פסולות. ההגינות עם הלקוח צריכה להיות מעל לכל. אם אני תופס מישהו אצלי שהגזים עם השעות זו נקודה בגנותו ולא לזכותו. אמריקאים מגיעים עם השעות לרמה פשוט בלתי רגילה, אם לא רשמת 7.5 שעות ביום הפעילות הקודם, המערכת פשוט לא נענית לך. אתה לא יכול להיכנס למחשב. בישראל זה קיים פחות".

"הבעיה היא ביחסי עובד-מעביד", אומרת זר-גוטמן. "הלחצים שמפעילים על עו"ד לפעמים מאוד לא אנושיים. מצד שני, בית המשפט קבע שצריכה להיות סבירות. כל תיק אפשר ללמוד ב-100 שעות, אבל בתיק קטן לא מצפים שעו"ד ילך ללמוד את הפסיקה באנגליה, למשל. הפסיקה קבעה שכשמגישים את החשבון ללקוח יש לעשות זאת בסבירות ובתום לב".

זר-גוטמן אומרת, כי היה מקרה שבו עו"ד חייב לקוח בעבור "שעות משלוח פקסים", שבהן הוא עצמו עמד ליד הפקס ושלח את החומר. "ביהמ"ש אמר שאלה שירותים מנהליים ושאל למה מזכירה לא שלחה את הפקסים. היה גם חיוב של מתמחה או עו"ד זוטר בשעות ארוכות שנדרשו לו לקריאת פסק דין אמריקאי, השופטת קבעה שזה לא סביר".