מתרחבת התקוממות קהילות בניגריה נגד חברות הנפט הזרות; מתקפה על מסוף הפילה ב-16% את יצוא הנפט מהמדינה

פעולות המחאה של "התנועה לשחרור הדלתא של הניז'ר" (MEND) נגד חברות נפט זרות בניגריה, בדרישה להעניק לתושבים מקומיים שליטה רבה יותר במשאבי הנפט של המדינה, הולכות ומתרחבות.



MEND תקפה אתמול מסוף יצוא נפט ימי של ענקית הנפט הבריטית-הולנדית רויאל דאץ'/של. במהלך התקיפה נחטפו תשעה עובדים - בהם אזרחים אמריקאים ובריטיים ופוצצו שני צינורות נפט. התקיפה גרמה להשבתת המסוף, דרכו מיוצאות 380 אלף חביות נפט ליום - כ-16% מיצוא הנפט של ניגריה, העומד על כ-2.4 מיליון חביות ליום.



ההתקפה נגד מתקני רויאל דאץ'/של באה לאחר שהתקפה של מסוקי צבא ניגריה, אשר יצאו משדה תעופה המופעל על ידי החברה, גרמה למותם של כ-20 תושבי כפרים באזור הדלתא של הניז'ר, כך מסרה MEND.



בחודש שעבר נהרגו עשרות בני אדם בסדרת התקפות נגד מתקנים של רויאל דאץ'/של - חברת הנפט הזרה בעלת הפעילות הנרחבת ביותר בניגריה - וחמושים השתלטו על מתקן של חברת הנפט האיטלקית Eni, באזור הדלתא של נהר הניז'ר. ארבע עובדים שנחטפו בחודש שעבר שוחחרו ללא פגע על ידי חוטפיהם כעבור 19 יום.



הדלתא של נהר הניז'ר היא מבוך של נהרות ונחלים שמהווה את אחד מאזורי עצי המנגרובה הגדולים האחרונים בעולם. הקהילות באזור הן מהעניות ביותר בניגריה, כך לפי דו"ח שהוכן בהזמנת רויאל דאץ'/של ופורסם בשנת 2004. ההכנסה לנפש באזור נמוכה מהממוצע בניגריה, העומד על 260 דולר לשנה, ושיעור האבטלה עולה על 90%. הדו"ח קבע עוד כי נוכחות רויאל דאץ'/של בניגריה "מזינה" את האלימות באזור הדלתא של נהר הניז'ר, וגובה את חייהם כל כאלף בני אדם בשנה. עם זאת, החברה מיהרה לחלוק על ממצאי הדו"ח, והודיעה שבכוונתה להמשיך לפעול במדינה.



התנגדות לפעילותן של חברות נפט זרות קיימת בניגריה - יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם והגדולה באפריקה - מזה עשרות שנים, על רקע הנזק הסביבתי והחברתי שגורמים קידוחי הנפט במדינה, ובחישתן של חברות הנפט בפוליטיקה המקומית.



בני שבט האוגוני, שנושלו מאדמותיהם לטובת קידוחי נפט, תובעים זה עשרות שנים מרויאל דאץ'/של לשלם פיצויים על זיהום מימי נהר הניז'ר ועבור אדמותיהם שנגזלו, שמהן כבר הספיקה החברה לשאוב נפט בשווי של כ-30 מיליארד דולר מאז שנות ה-50.

מאבקם של בני שבט האוגוני נגד גזילת וזיהום אדמתם בידי רויאל דאץ'/של עורר תהודה בינלאומית בשנת 1995 בעקבות תלייתם של 9 מבני השבט, בהם הסופר ופעיל זכויות האדם קן סארו ויווה, בעקבות לחץ שהפעילה החברה על ממשלת ניגריה.



רויאל דאץ'/של אינה חברת הנפט היחידה הפועלת בניגריה אשר סופגת ביקורת מצד האוכלוסייה המקומית. בתביעה שהגישו בחודש אוגוסט תושבי שני כפרים באזור הדלתא של נהר הניז'ר לבית משפט בארה"ב, נטען כי ענקית הנפט האמריקאית שברון שילמה לחיילים של צבא ניגריה אשר הציתו כפרים ורצחו כמה מתושביהם לאחר שאלו מחו כנגד זיהום מימי אזורי הדיג שלהם בשל קידוחי נפט של החברה.



בתביעה, שאותה הגישו בני הכפרים אופייה ואייקניין, נטען כי חיילים של צבא ניגריה שנשכרו על ידי החברה, הציתו בתים בשני הכפרים ורצחו ארבעה מתושביהם ב-4 בינואר 1999. למחרת ההתקפה הוגש לשברון חשבון בסך 109 דולר כתשלום ל-23 חיילים שהשתתפו בפעולה שנועדה לטענתם להדוף התקפות של כפריים נגד מתקן קידוח של שברון בשם סירקס, הממוקם באזור הדלתא של נהר הניז'ר. הכסף הועבר לחיילים עוד באותו היום.



נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, איים להשעות את יצוא הנפט לארה"ב במידה שהממשל האמריקאי ימשיך לפעול לערעור יציבות ממשלתו.



הודעת צ'אווס באה יום לאחר שמזכירת המדינה של ארה"ב, קונדליסה רייס, אמרה כי ממשלת ונצואלה מהווה את "אחת הבעיות הגדולות ביותר" של אמריקה הלטינית וכי קשריה עם קובה "מסוכנים במיוחד" לדמוקרטיה באזור.



"הממשל האמריקאי צריך לדעת שאם הוא יגזים, הוא פשוט יפסיק לקבל נפט מונצואלה", אמר צ'אווס, שארצו היא יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם. "נקטתי בצעדים בעניין. אין בכוונתי לפרט מה הצעדים, אולם הממשל האמריקאי טועה אם הוא חושב שאין לונצואלה למי למכור נפט", הוסיף צ'אווס. "ארצות רבות מבקשות מאיתנו יותר נפט ואנו אומרים לרבות מהן כי איננו יכולים לספק להן אותו, משום שאנו מייצאים נפט לארה"ב".



ונצואלה היא המדינה היחידה באמריקה הלטינית החברה בארגון אופ"ק ואחד ממקורות יבוא הנפט העיקריים של ארה"ב - כ-1.5 מיליון חביות נפט מדי יום, כמעט כמו סעודיה, שהיא יצואנית הנפט הגדולה בעולם.



בשנים האחרונות נרשמה הסלמה מילולית ביחסי ונצואלה וארה"ב. רייס הגדירה בשנה שעברה את צ'אווס כ"כוח שלילי" באמריקה הלטינית, והמטיף האוונגליסטי הימני פט רוברטסון, ידידו של הנשיא בוש, אף קרא לאחרונה לרצוח את צ'אווס. נשיא ונצואלה האשים מצדו את ארה"ב במעורבות בנסיון ההפיכה נגדו לפני כשלוש שנים.



בחודש אפריל 2002 התבצע ניסיון הפיכה נגד צ'אווס, ועורר אצל רבים באמריקה הלטינית את אימת החונטות הצבאיות הרודפת אותם מאז ההפיכה בצ'ילה בשנת 1973. ראשי האוליגרכיה הוותיקה של ונצואלה השתלטו על המדינה למשך 48 שעות, אשר במהלכן הספיקו לפזר את הפרלמנט, לבטל את בית המשפט העליון ולמנות איש עסקים מקומי לתפקיד הנשיא במקום צ'אווס. ארה"ב מיהרה להכיר בשלטון החדש, שכמה מראשיו נפגשו זמן קצר לפני ההפיכה עם נציגי הממשל האמריקאי, אולם רק קומץ מדינות הלך בעקבות ארה"ב, ונאמניו של צ'אווס הצליחו כעבור זמן להשיב את השלטון לידיו.



סוגיית הנפט היא מקור החיכוך העיקרי בין ממשלת צ'אווס לבית הלבן. ונצואלה היא בעלת עתודות הנפט המוכחות הגדולות ביותר בעולם מחוץ למזרח התיכון. הכלכלה האמריקאית תאוות הדלק זקוקה להספקה קבועה ויציבה של נפט ובמחירים סבירים, אולם לממשלת צ'אווס יש סדר עדיפויות משלה.