פיא: תשלום הדיווידנדים יהפוך למשמעותי יותר בארץ

"חברות שנוהגות לחלק דיווידנד הציגו לאורך השנים תשואת יתר לעומת תשואת מדד המניות ולכן נושא תשלום הדיווידנדים יהפוך למשמעותי יותר גם בישראל" כך כותבים כלכלני פיא קרנות נאמנות במחקר שפירסמו היום.

"בשנים האחרונות, כאשר מדדי המניות מניבים תשואות נמוכות והריביות לטווח ארוך נמוכות, מניות של חברות המחלקות דיווידנד על בסיס קבוע יהפכו לאטרקטיביות יותר".

בפיא אומרים כי מניתוח שערכו, עולה שכיום ניתן למצוא חברות אמריקאיות עם יתרות מזומנים גבוהות מאי פעם. מצב זה נוצר כתוצאה מגידול בהכנסותיהם וצמיחת הרווחים. כפועל יוצא תשואות הדיווידנד עולות כיום אף הן, לאחר שחיקה מתמשכת. "חלוקות דיווידנדים שכיחות יותר מבעבר עקב הגידול ביתרות המזומנים של החברות", כותבים שם. "יש מודעות גדולה יותר של החברות לחלוקת דיווידנד כתשואה למשקיעים והראיה לכך באה לידי ביטוי בגידול במכשירים הפיננסים שלוקחים בחשבון פרמטר זה".

להערכת כלכלני פיא, נושא תשלום הדיווידנד יהפוך ליותר משמעותי גם בישראל. "חלוקת דיווידנד קבועה על ידי חברות שמניותיהן נכללות במדד היתר, מפצה את המשקיעים על הסחירות הנמוכה יחסית של מניות אלה ומגבירה את האטרקטיוויות שלהן".

בפיא מציינים אסטרטגיות להשקעה בשוק המניות האמריקאי בהתייחס למניות של החברות להן תשואת דיווידנד בולטת:

האסטרטגיה הראשונה היא "כלבי הדאו ג'ונס", לפיה קובעים בתחילת כל שנה את 10 המניות בעלות תשואת הדיווידנד הגבוהה ביותר מבין 30 המניות הנכללות במדד דאו ג'ונס - ומשקיעים בה עשירית מהתיק. מחקר שבוצע מראה שבין השנים 1996-1973 הניב תיק "כלבי הדאו" תשואה שנתית ממוצעת של 17.7% לעומת תשואה שנתית ממוצעת של 11.9% בלבד במדד הדאו עצמו. בשש השנים האחרונות הניב תיק "כלבי הדאו" תשואה שנתית ממוצעת של 12.6% לעומת תשואה ממוצעת של 12.1% שהניב מדד הדאו ג'ונס. למעט בשנת 2004 היכתה אסטרטגיית "כלבי הדאו" את מדד דאו ג'ונס מדי שנה.

השיטה השנייה היא בניית מדד S&P50 (להבדיל ממדד S&P500 המשקלל את 500 החברות הגדולות בארה"ב): מדובר ב-50 החברות שקיימו לאורך ה-25 השנים האחרונות מדיניות דיווידנד ונהגו להגדיל את תשלומי הדיווידנד בצורה עקבית מדי שנה. מדד זה אינו משוקלל לפי שווי שוק של החברות שמניותיהן נכללות במדד החדש - כל מנייה מהווה 2% מהמדד. מדד זה הביס את המדד המקביל לו מאז שנת 2000, למעט בשנת 2003.