הרשעת מנכ"ל חברת התקשורת המצליחה מקלוד USA עשויה לשים קץ למנהג ה"ספינינג" בוול סטריט

לפני מספר ימים הורשע קלארק אי. מקלוד, לשעבר מנכ"ל חברת התקשורת המצליחה מקלוד USA, בניגוד עניינים ומסחר בלתי הוגן במניות פופולריות בהנפקות ראשונות לציבור. התביעה, שהובאה ב-2002 על ידי התובע הכללי הלוחמני של ניו יורק, אליוט ספיצר, טענה כי מקלוד - וכן 4 בכירים נוספים בעולם התקשורת - אשם ב"ספינינג". מדובר במנהג לפיו בנקים להשקעות שומרים מניות מהנפקות ראשונות לציבור ללקוחות מועדפים בתמורה לקבלת עסקים נוספים. מדובר בהחלטה תקדימית שעשויה לשנות נוהג מקובל בשוק ההנפקות הראשונות לציבור (IPO).



לפי התביעה, מקלוד והבכירים הנוספים הפנו עסקות לחטיבת סלומון סמית בארני של סיטיגרופ, בתמורה לדירוגים מנופחים למניות החברות אותן ניהלו, ובתמורה לקבלת מניות מהנפקות פופולריות של חברות אחרות. שלושה מהבכירים האחרים כבר הגיעו לפשרה עם התובע הכללי, במסגרתה ישלמו סכום כולל של 6.3 מיליון דולר למדינת ניו יורק. הרביעי - ברנרד אברס מוורלדקום, חברה נוספת שהיתה מכוכבות עולם התקשורת בתחילת העשור אך קרסה לאחר שערוריה חשבונאית - קרוב לפשרה בסך 40 מיליון דולר עם ספיצר ורגולטורים אחרים.



ההחלטה מהווה שינוי משמעותי מהגישה בעבר, לפיה מדובר במנהג מקובל של "יד רוחצת יד". חברות השקעות היו מקצות מניות מהנפקות ראשונות לציבור לחשבון האישי של בכירים, כך שאלו היו יכולים לעשות עליהן רווח מהיר, שכן בתקופה ההיא היו מניות רבות עולות בחדות ביום המסחר הראשון. 30 מבין 34 המניות שקיבל מקלוד בצורה זו רשמו עליות עם הנפקתן. בתמורה הבטיחו הבכירים לבצע את עסקיהם בחברת ההשקעות הנדיבה.



לטענת משקיעים, מעבר לניגוד העניינים הנובע ממנהג זה, נוצר בגינו עיוות בשוק ההנפקות. לדברי ספיצר, ה"ספינינג" גרם לסחרור של מניות המונפקות לראשונה לציבור ולניפוח מחיריהן.



אך התקדים המשפטי עשוי לשנות את הנוהג, שכן בכירים שיקבלו מעתה מניות מהנפקה ראשונה לציבור מחברת השקעות דרכה ביצעו עסקות עבור החברה שלהם, יעמדו בפני סיכונים משפטיים - בייחוד במקרה שבו לא ידווחו על העסקה למועצת המנהלים.



השופט ריצ'רד לאו השלישי כתב בפסיקתו, כי "נוהג ה'ספינינג' הוא בעצם צורה מתוחכמת של שוחד". השופט גם קבע, כי מכיוון שמקלוד לא דיווח על המניות שקיבל ועל הרווחים שצבר כתוצאה מכך, הונה הן את ציבור המשקיעים והן את מועצת המנהלים של החברה שלו עצמה.



"אנחנו שבעי רצון כי בתי המשפט בניו יורק מכירים בכך ש'ספינינג' של מניות אינו חוקי ומהווה הונאה של הציבור", אמר ספיצר בהצהרתו לאחר הפסיקה. "החלטה זו שולחת מסר כי בכירים שמציבים את האינטרסים האישיים שלהם לפני אלו של בעלי המניות, ייאלצו לשאת באחריות לכך", הוא הוסיף.



לטענת התביעה, מקלוד הרוויח 9.96 מיליון דולר מ-34 הקצאות מניות בין השנים 1997 ל-2000. סלומון סמית בארני קיבלה דמי חיתום בסך 77 מיליון דולר מעסקות של מקלוד USA. סלומון סמית בארני הגיעה כבר ב-2003 לפשרה עם הרגולטורים במסגרת החלטה כללית יותר, שהביאה לאיסור רשמי על "ספינינג". חברת מקלוד USA הגישה בינתיים בקשות לפשיטת רגל פעמיים, לאחר שנקלעה לקשיים עם פקיעת בועת הטכנולוגיה.



פרשיית מקלוד, בה היה מעורב גם אנליסט התקשורת של סלומון סמית בארני, ג'ק גראבמן, כללה גם פן נוסף - גראבמן המליץ על מניות מקלוד USA בעודן צונחות בשווקים. המלצתו של גראבמן - שהודח מתעשיית ניירות הערך ב-2002 בעקבות השערורייה סביבו - איפשרה, כך לפי דברי ספיצר, למקלוד למכור 2.2 מיליון מניות מקלוד USA ברווח של כ-100 מיליון דולר.



מקלוד לא הודה באשמה, וטען כי לא היה קשר בין קבלת הקצאות המניות המונפקות, לבין ביצוע עסקות חברת מקלוד USA בסלומון סמית בארני. עורך דינו של מקלוד, הרולד גורדון, אמר כי מקלוד ככל הנראה יערער על ההחלטה.



הפסיקה מגיעה על רקע התאוששות בשוק ההנפקות הראשונות לציבור. עד כה השנה הונפקו 32 חברות חדשות בניו יורק, שגייסו יחדיו 5.8 מיליארד דולר. עלייתן הממוצעת של מניות אלה ביום המסחר הראשון היא 11%, לפי תומסון פייננשל.