מחיר הנפט הגולמי קפץ ב-2% ונסגר מעל ל-61 דולר לחבית, על רקע פעולות מחאה של תושבי ניגריה נגד חברות הנפט במדינה, אשר גרמו לנפילה של 20% בתפוקה של יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם. מחיר הגז הטבעי זינק בקרוב ל-8%.
החוזים על הנפט הגולמי למסירה במארס נסגרו במחיר של 61.1 דולר לחבית, עלייה של 1.22 דולר או 2%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. החוזים על הגז הטבעי למסירה במארס נסגרו במחיר של 7.731 דולרים למיליון יחידות תרמיות בריטיות (Btu), עלייה של 54.9 סנט או 7.6%.
בסוף השבוע התרחבו ההתקפות של "התנועה לשחרור הדלתא של הניז'ר" (MEND) נגד חברות נפט זרות בניגריה, בדרישה להעניק לתושבים מקומיים שליטה רבה יותר במשאבי הנפט של המדינה. ההתקפות נגד מתקני ענקית הנפט הבריטית-הולנדית רויאל דאץ'/של, גרמו לחברה לצמצם את תפוקת הנפט במדינה ב-455 אלף חביות ליום, 19% מיצוא הנפט של ניגריה.
לוחמים של MEND תקפו בשבת מסוף יצוא נפט ימי של רויאל דאץ'/של. במהלך התקיפה נחטפו תשעה עובדים - בהם אזרחים אמריקאים ובריטיים ופוצצו שני צינורות נפט.
ההתקפה נגד מתקני רויאל דאץ'/של באה לאחר שהתקפה של מסוקי צבא ניגריה, אשר יצאו משדה תעופה המופעל על ידי החברה, גרמה למותם של כ-20 תושבי כפרים באזור הדלתא של הניז'ר, כך מסרה MEND.
הדלתא של נהר הניז'ר היא מבוך של נהרות ונחלים שמהווה את אחד מאזורי עצי המנגרובה הגדולים האחרונים בעולם. הקהילות באזור הן מהעניות ביותר בניגריה, כך לפי דו"ח שהוכן בהזמנת רויאל דאץ'/של ופורסם בשנת 2004. ההכנסה לנפש באזור נמוכה מהממוצע בניגריה, העומד על 260 דולר לשנה, ושיעור האבטלה עולה על 90%. הדו"ח קבע עוד כי נוכחות רויאל דאץ'/של בניגריה "מזינה" את האלימות באזור הדלתא של נהר הניז'ר, וגובה את חייהם כל כאלף בני אדם בשנה. עם זאת, החברה מיהרה לחלוק על ממצאי הדו"ח, והודיעה שבכוונתה להמשיך לפעול במדינה.
התנגדות לפעילותן של חברות נפט זרות קיימת בניגריה - יצואנית הנפט הגדולה באפריקה - קיימת מזה עשרות שנים, על רקע הנזק הסביבתי והחברתי שגורמים קידוחי הנפט במדינה, ובחישתן של חברות הנפט בפוליטיקה המקומית.
בני שבט האוגוני, שנושלו מאדמותיהם לטובת קידוחי נפט, תובעים זה עשרות שנים מרויאל דאץ'/של לשלם פיצויים על זיהום מימי נהר הניז'ר ועבור אדמותיהם שנגזלו, שמהן כבר הספיקה החברה לשאוב נפט בשווי של כ-30 מיליארד דולר מאז שנות ה-50. מאבקם של בני שבט האוגוני נגד גזילת וזיהום אדמתם בידי רויאל דאץ'/של, עורר תהודה בינלאומית בשנת 1995 בעקבות תלייתם של 9 מבני השבט, בהם הסופר ופעיל זכויות האדם קן סארו ויווה, בעקבות לחץ שהפעילה החברה על ממשלת ניגריה.
עליית מחיר הנפט באה גם על רקע איומו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, להשעות את יצוא הנפט לארה"ב במידה שהממשל האמריקאי ימשיך לפעול לערעור יציבות ממשלתו.
הודעת צ'אווס באה יום לאחר שמזכירת המדינה של ארה"ב, קונדליסה רייס, אמרה כי ממשלת ונצואלה מהווה את "אחת הבעיות הגדולות ביותר" של אמריקה הלטינית וכי קשריה עם קובה "מסוכנים במיוחד" לדמוקרטיה באזור.
"הממשל האמריקאי צריך לדעת שאם הוא יגזים, הוא פשוט יפסיק לקבל נפט מונצואלה", אמר צ'אווס, שארצו היא יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם. "נקטתי בצעדים בעניין. אין בכוונתי לפרט מה הצעדים, אולם הממשל האמריקאי טועה אם הוא חושב שאין לונצואלה למי למכור נפט", הוסיף צ'אווס. "ארצות רבות מבקשות מאיתנו יותר נפט ואנו אומרים לרבות מהן כי איננו יכולים לספק להן אותו, משום שאנו מייצאים נפט לארה"ב".
ונצואלה היא המדינה היחידה באמריקה הלטינית, החברה בארגון אופ"ק ומהווה אחד ממקורות יבוא הנפט העיקריים של ארה"ב - כ-1.5 מיליון חביות נפט מדי יום - כמעט כמו סעודיה, שהיא יצואנית הנפט הגדולה בעולם.
בשנים האחרונות נרשמה הסלמה מילולית ביחסי ונצואלה וארה"ב. רייס הגדירה בשנה שעברה את צ'אווס כ"כוח שלילי" באמריקה הלטינית, והמטיף האוונגליסטי הימני פט רוברטסון, ידידו של הנשיא בוש, אף קרא לאחרונה לרצוח את צ'אווס. נשיא ונצואלה האשים מצדו את ארה"ב במעורבות בנסיון ההפיכה נגדו לפני כשלוש שנים.
בחודש אפריל 2002 התבצע ניסיון הפיכה נגד צ'אווס, ועורר אצל רבים באמריקה הלטינית את אימת החונטות הצבאיות הרודפת אותם מאז ההפיכה בצ'ילה בשנת 1973. ראשי האוליגרכיה הוותיקה של ונצואלה השתלטו על המדינה למשך 48 שעות, אשר במהלכן הספיקו לפזר את הפרלמנט, לבטל את בית המשפט העליון ולמנות איש עסקים מקומי לתפקיד הנשיא במקום צ'אווס. ארה"ב מיהרה להכיר בשלטון החדש, שכמה מראשיו נפגשו זמן קצר לפני ההפיכה עם נציגי הממשל האמריקאי, אולם רק קומץ מדינות הלך בעקבות ארה"ב, ונאמניו של צ'אווס הצליחו כעבור זמן להשיב את השלטון לידיו.
בעקבות הסלמת פעולות המחאה בניגריה: מחיר הנפט הגולמי עלה ב-2% ונסגר מעל ל-61 דולר
TheMarker
21.2.2006 / 22:50