בג"ץ דחה את עתירות אל על

חברת ישראייר נערכת להפעלתו המיידית של הקו לניו יורק כקו תעופה סדיר, לאור החלטת בג"ץ היום לדחות את עתירותיה של נגד ההכרזה על ישראייר כמוביל נקוב בקו לניו יורק.

בג"ץ דחה את שלוש העתירות אשר תקפו את החלטתו של שר התיירות, אברהם הירשזון, להכריז על חברת ישראייר כמוביל נקוב נוסף בקו לניו יורק. השופטים אהרן ברק, איילה פרוקצ'ה וסאלים ג'וברן החליטו לדחות את העתירות, אך עם זאת הודיעו כי את הנימוקים לכך ייתנו במועד אחר.

המשמעות המעשית של החלטת בג"ץ היא שלראשונה תוכל חברת תעופה ישראלית נוספת להתחרות באל על כמוביל סדיר בקו לניו יורק. החלטה פותחת את השמיים לתחרות בקווים לארה"ב ומהווה ציון דרך להמשך אפשרות של פתיחת קווים נוספים של אל על לתחרות, כמו אירופה, לדוגמה.

מחברת אל על נמסר בתגובה, כי "ההחלטה המנומקת טרם התקבלה בחברה. לכשתתקבל, נלמד את ההחלטה ונתייחס בהתאם". מחברת ישראייר נמסר, כי "החלטת בית המשפט העליון לדחות את עתירות אל על, כנפיים וועד עובדי אל על היא בראש ובראשונה ניצחון לציבור הצרכנים בישראל ולמשק הישראלי. ההחלטה היא תעודת כבוד לרשויות אשר היו קשובות לצרכי המשק ולרחשי לב הציבור. ישראייר תשלים בקרוב את היערכותה למעבר לטיסות סדירות לניו יורק. אין ספק כי התחרות מיטיבה עם רבים וביניהם הצרכנים, ענף התיירות, ענף התעופה, ענף המלונאות והתעשייה".

שלוש העתירות שהוגשו לבג"ץ היו ע"י הנהלת החברה, נציגות העובדים וקבוצת כנפיים בעלת השליטה באל על. במוקד העתירות של ההנהלה ונציגות העובדים היתה הטענה להפרה של הבטחה שלטונית. אל על והעובדים הסתמכו על תשקיף החברה, בו נכתב כי מעמדה של אל על כמוביל רשמי יישמר בקוויה לאחר ההפרטה. בתשקיף גם נקבעו תנאים לאפשרות של כניסתן של חברות תעופה ישראליות נוספות לקווים שמפעילה אל על. בין תנאים אלו נקבע, כי מספר הנוסעים לישראל וממנה יגיע ל-10.7 מיליון נוסעים בשנה.

לטענת אל על, תנאים אלה לא התמלאו ולכן אין לקבל את החלטתו של שר התיירות, אברהם הירשזון. כנפיים טענה בעתירה, כי רכישתה את מניות אל על התבססה בין היתר על ההבטחה השלטונית בעניין קווי התעופה. בתגובת פרקליטות המדינה לעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי ליכט, נטען כי העותרות מנתגדות לתחרות, גם במחיר של פגיעה בנוסעים ובכללת ישראל.

המדינה הגנה על החלטת שר התיירות גם בנימוק, כי המצב בשטח השתנה וכי קיימת דרישה למקומות טיסה בקווים לישראל וממנה. פרקליטות המדינה אף הסתמכה על סעיף אחר בתשקיף, לפיו למרות התנאים שנקבעו להכנסתו של מוביל נקוב נוסף, תישמר בידי השר האחראי זכות ההחלטה בנושא. עוד נטען, כי בעלי המניות והעובדים נהנו מהעלייה במניותיה של חברת אל על מאז ההנפקה.