השקעה מבטיחה או טעות אופטית

מאת בועז לוי

האם התעשייה האופטית חווה משבר? האם ילדי הטיפוחים של תעשיית התקשורת מתחילים להתעורר למציאות הקשה שאליה נקלע ענף התקשורת העולמי? כל הסימנים בתקופה האחרונה מצביעים על כך שהתשובות לשאלות אלה חיוביות. אזהרת הרווח ששיגרה נורטל לתעשייה האופטית לפני פחות מחודש, עדיין מהדהדת בראשם של המנהלים, היזמים, אנשי ההון סיכון ושאר המשקיעים בחברות.

מקבץ אירועים מהשבוע האחרון מבטא את הטלטלה בענף: לייזרקום ביצעה גיוס לפי שווי של 120-100 מיליון דולר, בעוד שהגיוס הקודם שלה ב-2000 היה לפי שווי של 260 מיליון דולר, ובמקביל פיטרה 15% מעובדיה. טרליס פוטוניקס ביטלה תוכנית להקמת שני מפעלים בארה"ב בהשקעה של 25 מיליון דולר. חברת האופטיקה זפיר נרכשה, לפי הערכות, ב-200-100מיליון דולר, עמוק מתחתלהערכות השווי שלה עד לפני חצי שנה.

אם מוסיפים לכך את הדממה המסתמנת מכיוונה של אי.סי.איי בדבר מכירת החטיבה האופטית לייטסקייפ, לא קשה להגיע למסקנה כי משהו קורה בענף. "מדובר לאו דווקא בתעשייה האופטית, אלא בתעשיית התקשורת כולה", אומר אהרון מנקובסקי, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון פולריס. "מה שקורה לא יכול שלא להשפיע על כל חברה המוכרת ציוד תקשורת, אופטי או אחר".

יש מקום לדאגה

לנוכח קריסתן של ענקיות התקשורת העולמית, מודים כיום אנשי תעשיית האופטיקה הישראלית כי יש מקום לדאגה. "התהליכים העולמיים משמעותיים מאוד", אומר פיני לזוביק, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקיארו נטוורקס. "השפעתם העיקרית היא על היכולת לגייס כסף. לא ניתן להניח שמחר נפנה לשוק ונצליח לבצע גיוס הון נוסף".

הקושי לגייס כספים בשוק נובע מהגידול בסיכון הכרוך בהשקעה בחברות. לא ברור מתי נורטל , לוסנט או סיסקו יחזרו לשוק כדי לקנות חברות ולספק למשקיעים מימוש (אקזיט) נאות. עם זאת סבור מנכ"ל סייאופטיקס, ערן ירקוני, כי השוק הנוכחי טוב להשקעות: "דווקא לנוכח ירידת המחירים, החברות הגדולות יכולות למצוא הזדמנויות רבות להשקעה. ההסבר היחידי שאני מוצא להימנעות הענקיות מביצוע השקעות אלה הוא ההלם שבו לקו מאז נכנס השוק למשבר בחודשים האחרונים".

נראה כי הביטוי "הלם" מתאר בדייקנות רבה את הטלטלה שהתרחשה בתעשייה, כאשר ענק תקשורת כמו נורטל הודיע על הפסד רבעוני של 19.2 מיליארד דולר; ההפסד ברובו שייך למחיקות של חברות שנרכשו בסכומים מנופחים בתקופת הגיאות העליזה.

על פי ההערכות המקובלות בשוק התקשורת, התעשייה האופטית הישראלית כוללת 50-40 חברות שבהן מועסקים יותר מ-3,000 עובדים. תחומי הפעילות של התעשייה מגוונים, אך כולם קשורים לבניית רשתות להעברת נתונים במהירויות גבוהות: מערכות כוללות לניהול תעבורה במתחם מסוים, מתגים ונתבים, כלים לתיקון טעויות וכדומה.

עסקת לוסנט-כרומטיס שנחתמה בשנה שעברה, בהיקף של 4.5 מיליארד דולר, נתנה לתעשיית ההון סיכון דחיפה אדירה בכל הנוגע להשקעות בתקשורת אופטית. בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מעריכים כי כמחצית מהשקעות ההון סיכון שבוצעו בישראל ב-2000, בהיקף של יותר מ-1.5 מיליארד דולר, זרמו לחברות סטארט-אפ שפיתחו מוצרים לתקשורת אופטית. כיום לא ברור מי מהחברות תצלח את המשבר הגדול, וכמה מהמשקיעים יוכלו להשיב לעצמם את כספם.

ניתן לייחס לאי ודאות סביב חברות התקשורת האופטית שני גורמים הקשורים זה בזה: עסקי ופיננסי. הצד העסקי אינו מבשר טובות לשוק התקשורת בכללותו. בשנים האחרונות השקיעו ספקי השירות הוותיקים בעולם (חברות כמו בזק), וכן חברות התקשורת החדשות (המכונות CLECs), הון עתק בטכנולוגיות חדשות ובשדרוג רשתות מתוך רצון להקדים את המתחרות ולפרוץ לשוק האינטרנט המהיר.

השקעות העתק הקדימו את זמנן

המשבר החל כאשר התברר כי הצרכנים הסופיים - משקי הבית ובתי העסק - אינם מוכנים להזרים את היקף הביקושים שלהם הכל ציפו. השקעות העתק, שרובן מומנו באשראי של חברות התקשורת הגדולות, התגלו ככאלה המקדימות את זמנן בכמה שנים טובות.

איש אינו מערער על כך שהפתרונות האופטיים לרשתות תקשורת עדיפים מהבחינה הכלכלית, ולפיכך ייהפכו בעתיד לסטנדרט. ואולם דחיית מועד ההצטיידות והרכש של ספקי השירות לצד עודף הקיבולת ועודף הטכנולוגיות הקיימים כיום, מעוררים דאגה ברמת החברה הבודדת. "הקשיים שעליהם מדווחות נורטל ולוסנט הם סימפטום בלבד", אומר מנקובסקי. "הבעיה נמצאת רחוק יותר בשרשרת הערך - אצל ספקי השירות. נטייתם הנוכחית של ספקי השירות היא למצות את מלוא הפוטנציאל של התשתית הנוכחית לפני שהם קונים ציוד נוסף".

אחת הבעיות העיקריות שעליהן מצביעים בתעשייה היא כמויות המלאי הענקיות המוחזקות בידי לוסנט, נורטל, מרקוני וחברותיהן אשר בגינן נעצרות ההזמנות החדשות. מנקובסקי מצביע גם על כך שקצב החדירה של טכנולוגיות חדשות יואט: "הנורטלים והלוסנטים של העולם השקיעו בתקופת הגיאות הון תועפות בטכנולוגיות חדשות. חברות אלה יעדיפו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהן לפני שירכשו טכנולוגיות נוספות מחברות קטנות".

מנקובסקי, המשמש גם יו"ר טרליס פוטוניקס, אומר כי ההחלטה לבטל את הקמת מפעלי הייצור במרילנד ובלוד הקלה על החברה: "אני שמח שקיבלנו את ההחלטה עכשיו. אם היינו מקימים שני מפעלי ייצור בשוק הנוכחי, מצב החברה לא היה טוב". טרליס עוסקת בפיתוח מתג לרשתות תקשורת אופטיות המבוסס על טכנולוגיה ייחודית.

חברה נוספת שהאטה את תוכניות ההשקעה היא סייאופטיקס, המפתחת רכיבים אקטיוויים לרשתות הפועלות במהירויות של 10 ו-40 ג'יגה-ביט לשנייה. "החלטנו להאט את קצב הקמת המפעלים החדשים שלנו ביקנעם עילית, ולהעביר חלק מהייצור המתוכנן לקבלני משנה", אומר ירקוני. "החלטות אלה יסייעו לנו להתמודד טוב יותר עם השוק הנוכחי".

ההאטה בקצב הכניסה של רשתות מהירות מקשה על חברות המפתחות ציוד הנשען עליהן. לייזרקום, המפתחת רכיב פאסיווי לתיקון שגיאות בסיבים אופטיים, היא דוגמה לחברה שהמוצר שלה מוגדר "נחוץ" ברשתות של 10 ג'יגה-ביט, ו"הכרחי" ברשתות של 40 ג'יגה-ביט.

ללייזרקום יש מוצר הנמצא בשלבי ניסוי מתקדמים. כמו כן הקימה החברה מ