וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

700 דולר למנוי

הארץ

11.7.2001 / 11:18

בנק ישראל חותך לשליש את שווי המנוי בחברות הכבלים מעסקת תבל ערוצי-זהב

מאת יורם גביזון

בעלי המניות של חברת תבל נאלצו להזרים בשבועות האחרונים 48 מיליון דולר לקופת החברה. הזרמת ההון היתה תנאי להגדלת מסגרות האשראי הבנקאי של החברה, לצורך תוכניות ההתרחבות שלה בשלוש השנים הקרובות בהיקף של 110 מיליון דולר.

הסכם המימון מתגבש סופית בימים אלה לאחר שנה של דיונים בין תבל, הנמצאת בשליטת UPC ודיסקונט השקעות , לבין הבנקים. בעבר היו יכולים בעלי מניות מסוגם של דיסקונט השקעות ו-UPC להבטיח לתבל סגירה חלקה ופשוטה יחסית של ההסכם. ואולם, השוק הנוכחי אינו מקל על חברות הכבלים בכלל ועל תבל בפרט.

לפני הזרמת ההון עמד החוב למנוי בתבל על כ-1,150 דולר, ולאחריה הוא ירד ל-1,040 דולר.

הבנק המרכזי מוטרד

המערכת הבנקאית בוחנת בשנה האחרונה ביתר תשומת לב את היקף האשראי שניתן לחברות הכבלים ולבעליהן, עקב דיאלוג שהיא מקיימת עם בנק ישראל לגבי מצב ענף התקשורת והחברות הפועלות בו. אמנם, בנק ישראל לא הוציא למערכת הבנקאית הנחיה מערכתית להגדלת ההפרשות על אשראי שניתן לחברות התקשורת ולבעליהן. הסיבה לכך היא שנפח האשראי שניתן לחברות אלה עדיין נמוך ביחס להיקף האשראי הכולל של המערכת ושל כל בנק בנפרד. פורמלית, כל עוד האשראי לענף מסוים אינו עולה על 20% מסך האשראי שבאחריות הבנק, לא נדרשים הבנקים לבצע הפרשות מיוחדות לחובות מסופקים.

עם זאת, מקורות במערכת הבנקאית אומרים כי בבנק ישראל מוטרדים מהעלייה ברמת המינוף בענף מחד גיסא ומהשחיקה ברווחיותו מאידך גיסא. בעיקר אמורים הדברים בחברות הכבלים ובבעליהן. לאחר שבחן את תחזיות הרווח של חברות הכבלים, לוחץ בנק ישראל על הבנקים לדרוש מחברות הכבלים ובעליהן להגדיל את הביטחונות על האשראי שלקחו, ולחלופין להקטין את האשראי שלקחו או לצרף שותפים. במקרה שצעדים אלה לא יינקטו עלול בנק ישראל לדרוש מהבנקים לבצע הפרשות ספציפיות על האשראי שניתן לחברות הכבלים. במקביל בוחן הבנק המרכזי את האפשרות להוציא הנחיה גורפת לבנקים בנושא האשראי לחברות אלה.

בשיחות שקיימו עם בנק ישראל, הביעו הבנקים התנגדות נחרצת להגדיל את הפרשות על אשראי הניתן לחברות כבלים, בנימוק שאף לא אחת מהן נתונה בקשיים. עם זאת, נראה כי הבנקים יתקשו לשכנע את בנק ישראל לא לנקוט עמדה פעילה יותר, נוכח ההרעה בסביבה העסקית של חברות הטלוויזיה בכבלים. מבנק ישראל נמסר: "במסגרת בדיקות האשראי השוטפות, שמבצע הפיקוח על הבנקים, נבדקו גם אשראים שניתנו ללקוחות בענף התקשורת, ונלקחו בחשבון השינויים במצב החברות על רקע המצב בענף. איננו יכולים להתייחס באופן ספציפי לתחום הכבלים, מכיוון שמדובר במספר מועט של חברות. יחד עם זאת נפח האשראי לענף לא הגיע למגבלת 20% מסך האשראי המחייב הגדלת הפרשות לחובות מסופקים".

בבנק ישראל מתעוררות תהיות באשר לסיכוייהן של חברות כגון תבל ומת"ב לפרוע את ההלוואות בטווח הזמן שנקבע להן. זאת, בעקבות בחינת רווחיותן של החברות מצד אחד, ותוכניות ההשקעה שלהן ברכישת ממירים דיגיטליים, הגדלת היצע הערוצים והיערכות לקראת הספקת שירותי טלפוניה על גבי תשתית הכבלים מצד שני.

נוכח ההערכות הפסימיות בדבר היכולת לשרת את ההלוואות מתזרימי המזומנים שצפויות חברות הכבלים להניב, החל הבנק המרכזי לבדוק את שווי הביטחונות שבידי החברות. בנק ישראל, שבחן את הדו"חות הכספיים של חברות הכבלים לצורך הערכת הביטחונות שבידי החברות ובעלי מניותיהן, הגיע למסקנה כי שווי מנוי ברמת הרווחיות הצפויה בענף הוא 700 דולר. הערכה זו נמוכה ב-65% מהשווי לפיו נערכה עסקת ערוצי זהב. בעסקה שנערכה בנובמבר 99', רכשו קבוצת ידיעות אחרונות-בראון פישמן תקשורת וחברת תבל 70% ממניותיה של חברת ערוצי זהב מידי חברת עורק תמורת 440 מיליון דולר.

הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, עדיין לא אישר את העסקה. במקרה שיחליט לא לאשר את העסקה, ייאלצו הרוכשים למצוא קונה חלופי במחיר שיהיה כנראה קרוב יותר להערכתו של בנק ישראל מאשר למחיר עסקת עורק.

כמה מהבנקים כבר מבינים כי רמת המחירים בשוק הכבלים דורשת עדכון. באחד הבנקים מעריכים את השווי למנוי חברות כבלים בכ-800 דולר, ובהתאם לכך קובעים את היקף הביטחונות הנדרשים. לשם השוואה, עסקת תבל-ערוצי זהב שיקפה שווי למנוי של 2,100 דולר.

התחייבויות גדולות

יכולתה של ערוצי זהב לסייע לבעלי המניות החדשים לשרת את ההלוואה שלקחו למימון העסקה מוגבלת. החברה שהפסידה 100 מיליון שקל ב-2000, מתכוונת להשקיע השנה 300-200 מיליון שקל, בין היתר כדי להעביר חלק מ-450 אלף לקוחותיה לממירים דיגיטליים.

תבל שרכשה 35% ממניותיה של ערוצי זהב, נמצאת במצב כספי לא פשוט. החברה הפסידה 112 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2001, והרווח התפעולי שלה נשחק חדות. מכיוון שהחברה לא יכלה לממן מרווחיותה השוטפת את הוצאות המימון שהיו לה ברבעון הראשון של 2001, את השקעותיה ברשת הכבלים ואת פרעון ההלוואות לזמן ארוך, היא נדרשה להגדיל את יתרת האשראי לזמן קצר ולקבל הלוואת בעלים בסכום כולל של 134 מיליון שקל. בסוף הרבעון הראשון של 2001, ולפני הזרמת הון הבעלים, היה לתבל גירעון של 200 מיליון שקל בהון העצמי שלה והתחייבויות פיננסיות נטו בהיקף של 2.2 מיליארד שקל, כלומר חוב של 1,150 דולר למנוי.

מצבו של שמואל דנקנר, מבעלי השליטה בחברת דנקנר השקעות, ומצבה של דנקנר השקעות עצמה, הורע עקב הנפילה בשוויה של חברת מת"ב. בסוף 99' רכש שמואל דנקנר תמורת 95 מיליון דולר 27% ממניות נוחי דנקנר ומשפחתו ומקס גילינסקי בדנקנר השקעות .

העסקה שיקפה שווי חברה של 300 מיליון דולר לדנקנר השקעות, כלומר 69 שקל למניה. דנקנר השקעות חילקה בשנה שעברה דיווידנד של 10 שקלים למניה, אך כיום היא נסחרת במחיר של 19 שקל למניה. שווי המניה של החברה נמוך כיום ב-68% מעלות הרכישה, כלומר שווי המניות שהיו ככל הנראה חלק חשוב במערך הביטחונות לעסקה נמוך ב-65 מיליון דולר מיתרת ההלוואה שנלקחה לרכישתן. השווי המתואם של מניות מת"ב המוחזקות בידי דנקנר השקעות הוא 460 מיליון שקל - גבוה ב-14% ב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully