שאחרים יפטרו

מאת יובל דרור

המשבר המתמשך בתעשיית ההיי-טק בעולם ובישראל מביא יותר ויותר חברות לזנוח את המודל לפיו הן מראיינות מועמדים, הופכות אותם לחלק מהארגון באמצעות חתימה על חוזה עבודה ומטילות עליהם משימות. במודל האלטרנטיווי שהן מאמצות, מיקור חוץ (outsourcing), קיים מרכיב אחד בלבד - משימות. לכל השאר דואגות חברות קבלניות, ואלה מדווחות כי בחודשים האחרונים עלה היקף פעילותן העסקית בעשרות אחוזים.

התפישה העומדת מאחורי מיקור חוץ, היא שעל הארגון לעסוק רק בתחום הליבה שלו, למשל פיתוח תוכנה או ייצור. את כל השאר יש להוציא לחברות קבלניות הדואגות לשכור את האנשים, להביא אותם לארגון לצורך פרויקט ולהוציאם ממנו כשהעבודה מסתיימת. כתוצאה מכך, הארגון פטור מטיפול בעובדים ומפנה משאבים לעיסוק בתחום המרכזי לשמו הוקם. מחקר שערך בארה"ב ארגון CommerceNet בקרב 1,000 חברות למסחר אלקטרוני, גילה כי 73% מתוכן השתמשו או מתכננות להשתמש בשירותי מיקור חוץ. 57% מהן טענו כי זהו אמצעי לחיסכון בכסף.

קיימות סיבות כבדות משקל להימנע מהוצאת משימות אל מחוץ לארגון. הראשונה שבהן היא זליגת מידע. העובדים המועסקים בשיטת מיקור חוץ אינם חלק מהארגון. לאחר כמה שבועות הם עוברים לפרויקט של חברה אחרת, אך המידע שצברו בארגון נשאר עמם, ולכן הסיכוי לזליגת מידע גובר. גם בעת הפרויקט, נאמנותם לארגון ואף מוסר העבודה שלהם לא גבוהים.

בחודשים אחרונים נהפך השיקול הכלכלי למכריע, והוביל ארגונים רבים להסתייע בשירותי מיקור חוץ. עם זאת ניתן להצביע על סיבות נוספות, חשובות לא פחות. תמיר גורן, מנכ"ל חברת SQLink, המעסיקה 170 עובדים ומספקת שירותי מיקור חוץ בתחומי התוכנה: "עד לפני חצי שנה פנו אלינו חברות מכיוון שלא הצליחו לגייס עובדים איכותיים, ולכן העדיפו לעבוד עם בתי תוכנה. מעבר לכך, לא היו להן תקנים, אך הן היו זקוקות לעובדים כמו אוויר לנשימה".

היום, טוען גורן, מגיעים ארגונים לחברות דוגמת SQLink מסיבות של פוליטיקה פנימית ויחסי ציבור. "פיטורים של עובדי חברה קבלנית הם צעד מקובל", הוא מסביר. "כך, כשפורסם באחרונה בעיתונות כי חברה גדולה פיטרה מאות עובדים, טענו מנהליה להגנתם שחלק גדול מהם היו עובדי חברה קבלנית". לדבריו, לפיטורים עשויה להיות השלכה חמורה על ערך מניותיהן של חברות ציבוריות. "לעומת זאת איש אינו יודע על פיטוריהם של עובדי חברה קבלנית, וגם אם הדבר נודע זה לא נחשב לפיטורים".

חברות חדשות לא בונות מערכות תפעול

מיקור חוץ בתחום התוכנה נחשב למקובל, אך השימוש בשירותי חברה קבלנית בתחום פיתוח החומרה נדיר יותר. חברת אראנדי (RND) מקבוצת ראד שנוסדה ב-99' מספקת שירותי מיקור חוץ בתחום מעט לא שגרתי - הנדסה וייצור תוך התמקדות במוצרים בעלי מורכבות אלקטרונית, המחייבת אינטגרציה של חומרה ותוכנה. עד כה פיתחה החברה מוצרים בתחום התקשורת דוגמת נתבים ומאיצים הנמצאים בארונות תקשורת, מחשבים תעשייתיים ומוצרים לשוק הרפואי.

שוקי סגיס, מנכ"ל החברה, אומר כי על אף שהתדמית של איש ההיי-טק הישראלי היא זו של איש תוכנה, יש בארץ ידע נרחב בתחום החומרה. "איכויות ייצור החומרה נמצאות בשורה הראשונה בעולם", הוא אומר. לדבריו, אראנדי בה מועסקים 70 עובדים מתחומי ההנדסה, הבדיקה והלוגיסטיקה, מטפלת בפרויקטים שתחילתם שרטוט על הנייר וסופם מוצר. "מרבית הלקוחות שלנו מתמחים בתחום התוכנה וזקוקים לחומרה שתעטוף אותה. אנחנו מעצבים את החומרה ומבצעים את האינטגרציה. הלקוח שלנו מקבל מוצר מוגמר על פי הגדרותיו הראשוניות, עד המשלוח לדלת הלקוח שלו".

עלותו של כל פרויקט הנמשך חודשיים עד ארבעה חודשים, נאמדת בעשרות אלפי דולרים. סגיס טוען כי מדובר בסכומים נמוכים, הנובעים בין השאר מהתחרות ומהמצב הכלכלי שאליהם נקלעו חברות רבות. "בכך יש יתרון", הוא אומר. "חברות סטארט-אפ הן חברות נישה המתמחות בדרך כלל בתוכנה, ואם ירצו להעסיק אנשי חומרה בארגון ייאלצו לשלם כסף רב. החיסכון במקרה זה ברור, ולכן הן מגיעות אלינו. חברות חדשות כבר לא בונות מערכות תפעול, מכיוון שגילו כי ביכולתן לחסוך הרבה כסף אם יפנו לחברות כמונו".

חברת הסטארט-אפ טנדו, שהתמחתה בפיתוח מרכזיות אלקטרוניות בשיטת IP Voice Over, היתה אחת החברות שהגיעו לאראנדי. על אף שסגיס ערך בדיקה על יציבותה מבחינה פיננסית והשתכנע כי יש לה גב כלכלי מוצק - הון של כ-30 מיליון דולר בקופה - הוא נאלץ להתמודד עם הפסדים שנגרמו לו כתוצאה מההתקשרות עמה. "במקרה זה, על אף שהיתה התחייבות והיה מוצר, הכסף לא הגיע. משום כך נאלצנו לתבוע אותה".

סגיס טוען כי מקרה טנדו לימד אותו לדרוש ביטחונות מהלקוחות אתם הוא עובד: "מאז אנחנו נזהרים יותר". למרות זאת, הוא מדגיש, תסיים אראנדי את 2001 בגידול של 10% ברווח לפני מס לעומת 2000. "החוכמה היא לשמור על רמת עלויות סבירה, לשפר את התהליכים ולגלות גמישות בעבודה עם הלקוחות".

גמישות היא מלת המפתח במיקור חוץ. מנכ"ל חברת קונסיסט, לוי הלוי, טוען כי בימים של מיתון, גמישות היא הכל. קונסיסט מתמחה בפרויקטים בין השאר בתחום טכנולוגית המידע והחיוב (בילינג). החברה מעסיקה כ-60 עובדים ובין לקוחותיה חברות הסלולר, חברת החשמל, השלטון המקומי ומשרד הביטחון.

לדברי הלוי, בחודשים האחרונים מבינים ארגונים רבים שמיקור חוץ יכול לחלץ אותם מהמצב הקשה אליו נקלעו. "גמישות היא עניין הכרחי במצב של אי ודאות", הוא מסביר. "ניתן להשיג מטרה זו בעבודה עם חברות קבלניות, מכיוון שמתן פתרון גמיש הוא בדיוק הביזנס שלהן. מעבר לכך, מנהלי הכספים של ארגונים אינם מוכנים היום להיכנס להרפתקאות שלא ברור מה סופן, אך בעבודה עם חברה קבלנית ההפתעות מצומצמות יותר. לבסוף, התחרות בשוק בין החברות שמספקות שירותים אלה, מפחיתה את העלויות ומאפשרת לחברות לקבל פתרונות במחירים זולים. ניכרת אצלנו עלייה במספר הפרויקטים, על אף שאינם בהיקף גדול. אנחנו רואים גם לקוחות שמעוניינים לראשונה להסתייע בשירותי מיקור חוץ".