בית המשפט לוחץ על המדינה לפצות נפגעות הקרנות נגד גזזת המתגוררות בחו"ל

"ראוי ונכון שהמדינה תשקול פעם נוספת את עמדתה, בכל הנוגע לזכאות התובעות לפיצוי, על פי הוראות החוק". כך אמר הרשם שמואל ברוך מבית המשפט המחוזי בתל אביב בהחלטת ביניים בקשר לתביעת נפגעות גזזת המתגוררות בחוץ לארץ.



ב- 2004 הגישו ס' ומ' תביעה נגד המדינה לתשלום 5.3 מיליון שקל (לא כולל נזקים עתידיים) בגין נזקים שנגרמו להן, לטענתן, כתוצאה מטיפול הקרנות נגד גזזת בשנות ה-50'. נושא נפגעי גזזת אמנם הוסדר בחוק רק ב-94', אולם החוק הוציא מתחולתו את תושבי החוץ - כל מי שעקר לחוץ לארץ במהלך השנים.



מהתביעה, שהגיש עו"ד אליהו אוזנה, עולה שס', 59, טופלה בהקרנות נגד גזזת במחנה המעבר בקונדרינס בצרפת כשהיתה כבת שלוש. אנשי הסוכנות היהודית ביצעו בדיקות רפואיות, כך נטען, כחלק מההכנה לעלייה לארץ. מ', 59, עברה אף היא, לגרסתה, הקרנות נגד גזזת בנעוריה כשהתגוררה בעיר קזבלנקה במרוקו. גם טיפול זה, כך עולה, היה באמצעות גורמים מטעם הסוכנות שהכינו את העולים להגעה לישראל. שתי התובעות עברו לפני שנים רבות לגור בחוץ לארץ.



"התובעות, כמו גם הוריהן, לא ידעו ולא הכירו כלל ואף לא הוסברו להן טיבם ומהותם של טיפולי ההקרנות שניתנו להן", נכתב בתביעה. עוד נאמר, שרמת הקרינה היתה גבוהה מאוד מבלי לבדוק האם אכן חלו השתיים בגזזת. התביעה פירטה את הנזקים הפיסיים שנגמרו לשתיים: ס' סובלת מסרטן העור, התקרחות כמעט מוחלטת, הצטלקויות בקרקפת, אובדן שיניים מסוף שנות העשרים ועוד. עיקר הנזק של מ' הוא התקרחות מסוף שנות העשרים לחייה וצלקות כעורות באזור הקרקפת.



בשלהי 2005, ביקשו המדינה והסוכנות היהודית מבית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות. בעבר כבר נדחתה התביעה לאחר שהתובעות לא הגיבו לבקשת המדינה לדחותה. אולם, באוקטובר 2005 ביטל הרשם שמואל ברוך את החלטתו הוא, ואיפשר לתובעות להגיש תגובתן. "דומני שאין דרך להכריע בשאלת ההתיישנות, בוודאי שלא בשלב הנוכחי", כתב ברוך בהחלטתו מהחודש שעבר. בדבריו ביקר ברוך את המדינה והסוכנות באומרו שלא הגישו תצהיר. לעומת זאת, אמר, התובעות הציגו "שורה של טענות עובדתיות, שלא נסתרו בעיתוי הנוכחי". עוד הוסיף הרשם: "קשה לי להבין מדוע מתעקשת המדינה שלא לפצות את התובעות, שעה שהיא אינה כופרת בטענותיהן, בכל הנוגע להיותן חשופות לקרינה, ומסתתרת מאחורי טענות פורמליות דוגמת טענת ההתיישנות". בנוסף, רמז הרשם שאולי בעתיד יהיה צריך למחוק את הוראת החוק שאינה מפצה את תושבי החוץ בגין נזקי הגזזת. עם זאת, אמר שאין די בנזקים רפואיים כדי להצביע על סיבת הנזק.