גם העולם התחתון רוצה אופציות

מאת בן ציון ציטרין

"החשדות כי גורמים מהעולם התחתון היו מעורבים בפעילותן של חברות סטארט-אפ יתאמתו בקרוב" - כך מעריך רו"ח עופר אלקלעי, שותף תחום הביקורת החקירתית במשרד רוה"ח פאהן-קנה ושות'.

בחודשים האחרונים טיפל משרדו בכמה תיקים של חברות היי-טק שנקלעו לקשיים, וכמה מהן ימצאו עצמן כתוצאה מכך בבית המשפט. מחיטוט בהיסטוריה של גיוסי ההון שערכו חברות אלה התברר כי לא כל המשקיעים היו קרנות הון סיכון זרות יוקרתיות או מלאכים, אלא הון שחור שמצא דרך חדשה להלבנה.

לדברי אלקלעי, העבריינים השקיעו סכומי כסף בחברות סטארט-אפ - לרוב באמצעות אנשי קש - לאחר שהסתנוורו מהרווחים הקלים הצפויים למשקיעים עליהם דיווחה העיתונות הכלכלית. בדרך כלל, כעבור זמן מה גילו היזמים הסולידיים את זהותם של משקיעים אלה. "העבריינים הבריחו למעשה משקיעים סולידיים, שחששו להיכנס להשקעה לגיטימית לצדם", אומר אלקלעי. בין השאר הוא מספר על כמה מקרים בהם גורמים מהעולם התחתון הגיעו לביקור במשרדי חברות סטארט-אפ בהן השקיעו, ויצרו מתח רב בין הצדדים.

"מבחינת היזמים היו גורמים אלה עצם בגרון - לא לבלוע ולא להקיא", מסביר אלקלעי. לדבריו, הובא בפניו מידע על מקרים בהם לאחר מו"מ ארוך הצליחו היזמים לקנות את העבריינים החוצה, תמורת תשלומים גבוהים מההשקעה. "שיטה זו אינה שונה בהרבה מסחיטה של עסקים קטנים, כגון מסעדות, שאליהן מגיעים עבריינים מעת לעת ומבריחים את הלקוחות באמצעות התנהגות רעשנית. רק לאחר קבלת כסף מידי בעל העסק, עוזבים העבריינים את המסעדה".

שימוש נוסף בחברות סטארט-אפ הוא הלבנת כספים - הטמעת רכוש שמקורו בפעילות עבריינית בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו. הלבנת ההון, מסביר אלקלעי, מבוצעת בדרך הבאה: העבריינים משקיעים כספים בחברת סטארט-אפ; לאחר מכן קונה חברת קש בבעלות העבריינים הממוקמת באחד ממקלטי המס את מניות החברה, בסכומים העולים עשרות מונים על ההשקעה הראשונית. בדרך זו מציגים העבריינים מקור כספי לגיטימי למיליוני השקלים שהתקבלו על ידם מפעילות לא חוקית.

דרכים מקובלות להלבנת כספים הן ניפוח עלויות של פרויקטים או שימוש בעסקים עתירי מזומנים כגון מועדונים ומסעדות. אלא שלצורך הלבנת הון מהותית דרושים פרויקטים ועסקים בהיקפי ענק. לעומת זאת, בחברות סטארט-אפ אין קשר בין ההשקעה לבין התמורה המתקבלת במכירה. בנוסף, האפשרות לשלם מס בשיעורים נמוכים, ולעתים לא לשלם כלל מס באמצעות תכנוני מס לגיטימיים, הופכת אפיק זה לאידיאלי לשם הלבנת הון.

רו"ח אלקלעי מעריך כי שמות החברות בהן היו מעורבים אנשי העולם התחתון ומלביני הון שחור ייחשפו בבתי המשפט כאשר ימונו מפרקים, כונסי חברות, או מנהלים מיוחדים לחברות היי-טק שנקלעו לקשיים. "ההערכה היא כי המשטרה מצויה כיום בעיצומן של 20 חקירות בחשד להלבנת הון. אין ספק כי בכמה מהמקרים מדובר בחברות מתחום ההיי-טק".