אילו איגרות חוב לקנות?

540 מלים נדרשו לבנק ישראל כדי להסביר מדוע החליט לא להעלות את הריבית במארס - פי שלושה בדיוק ממספר המלים שכללה ההודעה על העלאת הריבית בפברואר. הרחבת ההודעה היא רק אינדיקציה אחת לתחושה שבנק ישראל אינו מובן כהלכה על ידי השוק שציפה לעלייה של 0.5%-0.25% בריבית.



נאום הנגיד סטנלי פישר, בפני פורום עסקים של אוניברסיטת בר אילן ביום חמישי שעבר, הוא סימן נוסף לכך. פישר ניצל את ההזדמנות כדי להפריך מה שהוא רואה כשתי אגדות ביחס למדיניות הריבית: האחת היא שלבנק ישראל יש יעד של שער חליפין, והשנייה היא שלבנק יש יעד של פער ריביות קבוע.



פישר הבהיר כי לשני גורמים אלה יש משקל משתנה בהחלטת הריבית, בהתאם להשפעתם המשתנה על האינפלציה.



פישר הדגיש כי הוא רואה בפער הריביות גורם חשוב בהתפתחות שער החליפין, ועם זאת גודלו של הפער מושפע מההתפתחויות בכלכלה העולמית והישראלית ומרמת אי הוודאות הגיאו-פוליטית. פישר הסביר שחשיבותו של פער ריביות חיובי גברה לנוכח העלייה באי הוודאות הפוליטית, אך אמר כמעט מפורשות שפער של 0.25% נראה בעיניו מספק בשלב זה. מהצהרה זו משתמע שבנק ישראל יעלה כמעט בוודאות את הריבית ב-0.25% ב-27 במארס, לנוכח הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב ב-0.25% ב-28 במארס.



פישר דיבר אמנם על נכונותו העקרונית להשלים עם סטייה זמנית מיעד האינפלציה עד לחזרה הדרגתית אליו, אך אין להסיק מכך כל משמעות מעשית לגבי ההווה.



הסיבה לכך היא שהנסיבות שבהן בנק ישראל יסכים לסטייה כזו - עלייה של האינפלציה מעל ליעד ובמקביל כניסה של המשק למיתון - כלל אינן רלוונטיות למציאות הנוכחית, שבה האינפלציה עלולה לעלות בשל הצמיחה המהירה במשק וסגירת הפער בין התוצר בפועל לבין פוטנציאל הצמיחה של המשק.



נראה שהשבוע האחרון עשוי ללמד שפישר מייחס חשיבות לפער ריבית כרצועת ביטחון בנסיבות מסוימות וכי בניגוד לנגידים קודמים, הוא מייחס חומרה זהה להחמצת יעד האינפלציה מלמטה ומלמעלה. כמו כן נראה כי פישר יהיה מוכן לחרוג מיעד האינפלציה, אם יחשוש שמא העלאה חדה של הריבית תחריף מיתון, כלומר בנק ישראל יאזן בצורה שונה מבעבר את העלות של אינפלציה גבוהה כנגד העלות של מיתון.