פרשת פלד-גבעוני נחשפה במחצית הראשונה של 2002, כשאשכול חברות ציבוריות - שהשליטה בהן נרכשה על ידי קבוצת משקיעים בראשות מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד, אריה גבעוני, דוד הבי והיועץ הפיננסי טל יגרמן - קרס, והותיר חובות גדולים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בעקבות הקריסה החלה רשות ניירות ערך לחקור את הפרשה, ובעיקר את אי-פרסום הדו"חות הכספיים של כמה מחברות הקבוצה.
ארבעת הנאשמים המרכזיים הם גבעוני, הבי, יגרמן ופלד. בנוסף נאשמות שתי חברות בקבוצה, משב תעשיות קירור ופויכטונגר השקעות, וכן שלושה דירקטורים - רחל טולדנו, רמי לוי ויגאל גלאי. השלושה כיהנו כדירקטורים בחברת פויכטונגר תעשיות, ונגדם קיים אישום אחד: אי-פרסום הדו"חות הכספיים של החברה. יגרמן, הבי וגבעוני נאשמים כי נטלו מהחברה 35.5 מיליון שקל לצורכיהם הפרטיים באמצעות חברות פרטיות. הפרקליטות ייחסה לפלד עבירות של מרמה והפרת אמונים בלבד.
לאחר כפירתם הורה השופט כספי לנאשמים להגיש תגובה מפורטת לכתב האישום עד ליום ה ?8 במאי. כמו כן, הביע השופט תרעומת רבה על כך שהמנהל המיוחד של שתי החברות בקבוצה, משב תעשיות ופויכטונגר השקעות, לא טרח להתייצב לישיבה. לדבריו, בכל מקרה יישמעו הוכחות בתיק בין אם החברות יהיו מיוצגות ובין אם לאו, על כל התוצאות היכולות להתחייב גם מהעדר ייצוג.
בדיון, יגרמן היה הנאשם היחיד שהגיע ללא עורך דין. לדבריו "לא הסתייע" בידיו להיות מיוצג על ידי עורך דין. לשאלת השופט כספי האם הוא יהיה מיוצג על ידי עורך דין בעתיד - השיב יגרמן כי "אין לדעת מה צופן העתיד".
בסוף החלטתו קבע השופט כספי 30 מועדים לשמיעת הוכחות בתיק, כאשר האחרון שבהם נקבע לסוף אפריל 2007.
הנאשמים בקריסת קבוצת פלד-גבעוני כפרו באשמה
עודד ארבל
28.2.2006 / 11:41