לפי החוק, תוקם קרן למימון תובענות יצוגיות שתסייע לתובעים מייצגים להחיל ולנהל תובענות יצוגיות בעלות חשיבות חברתית וציבורית. ההצעה קובעת הסדרים מפורטים בעניין אישור הסדרי פשרה, פרסום הודעות לחברי הקבוצה המיוצגת בתובענה ועו"ד.
חן הסביר, כי מטרת החוק היא להרחיב מאוד את האפשרות להגיש תובענה יצוגית שהינה כלי להתמודדות עם מצבים שבהם תאגיד גדול או רשות פוגעים בציבור גדול מאוד באופן שלכל פרט נגרם נזק נמוך יחסית שאינו מצדיק הגשת תביעה על ידו. אולם, סה"כ הנזק המצטבר לציבור הנפגעים יכול להגיע למיליונים רבים.
בנוסף, התובענה היצוגית משרתת גם את האינטרס הציבורי בכך שהיא מאלצת את התאגיד או הרשות לקיים את הוראות החוק ולהימנע מלהזיק לציבור על ידי הפרות חוק קטנות אך מרובות, המסתכמות בסכומים משמעותיים מאוד.
הנוסח הסופי של החוק כולל פשרה שגובשה באחרונה עם הממשלה, שלפיה הרשויות הציבוריות יזכו למספר הגנות הנובעות הן מקיומו של אינטרס ציבורי בשמירת הקופה הציבורית, והן מהחשיפה העצומה של הרשויות הפועלות יום יום מול מיליוני אזרחים.
ההגנות המיוחדות שיינתנו לרשויות הציבוריות קובעות, כי בתביעות להשבת כספים בלבד אם הרשות הציבורית תודיע תוך 90 יום על הפסקת הגבייה האסורה - ההליך היצוגי יסתיים בכך, אך האזרח הקטן יוכל עדיין לתבוע את המגיע לו בעצמו.
עוד נקבע, כי אם הרשות תעמוד על זכותה לגבות את הכסף וייקבע כי עליה להשיב כספים - ההשבה תוגבל לתקופה של שנתיים לפני הגשת התביעה.
חן הדגיש, שהתביעה היצוגית היא כלי רב עוצמה שנועד להביא לאכיפת החוק, אך עלול גם להיות מנוצל לרעה ועל כל החוק כולל שורה של כלים שיאפשרו לבית המשפט למנוע ניצול שכזה.
אושר חוק התובענות הייצוגיות המאפשר לציבור לתבוע תאגידים ורשויות
צבי זרחיה
1.3.2006 / 18:12