ענקית התרופות מרק מצטרפת למרדף אחרי המו"פ הישראלי

ביר מעולם לא ביקרה בישראל אבל בעשרת הימים האחרונים היא עורכת סבב פגישות עם מנהלי קרנות הון סיכון, חברות סטרט אפ, וחברים בקהילה המדעית.



"נפגשתי עם חברות בתחום מערכת העצבים המרכזית וסכרת, שיטות למתן תרופות וסימנים של תאים שמראים אילו לקוחות יגיבו לתרופה מסויימת והופכים את התרופות ליעילות יותר ומקטינות את תופעות הלוואי".



תחומים אחרים שריכזו את תשומת ליבה של ביר בישראל היו מכשור רפואי ודיאגנוסטיקה. "מספר הפטנטים לאדם (per capita) בתחום המכשור הרפואי בישראל הוא הגבוה בעולם, ויש לה מסורת ארוכה של פיתוחים בתחום זה".



האם הביקור האינטנסיווי צפוי להניב עסקת רכישה כבר בטווח הנראה לעין? ביר ממהרת לרסן את ההתלהבות. מרק אינה מעוניינת בהכרח ברכישת הזכויות לפיתוח, ייצור ושיווק של מולקולות חדשות והראיה היא שרק 6 מ-50 העסקות שבהן היתה מעורבת החברה ב-2005, נגעו לרכישת מולקולות. ביר סבורה שהעסקה הטיפוסית תכלול רכישת רישיון לא בלעדי לפיתוח, ייצור ושיווק תרופה.



למרות השבחים הרבים ליכולת המדעית וליזמות שמצאו בישראל בקשת רחבה של טכנולוגיות, מולקולות ומכשור, סטונר וביר אינן מתקשות להצביע על התחום שבו הקהילה המדעית בישראל בולטת במיוחד. "המדענים והרופאים בישראל בתחום הסכרת הם מהרמה הגבוהה ביותר". העובדה שיש קבוצת רופאים שעובדת בצורה מתואמת במחקר ובפיתוח של מחלת הסכרת, כמו הקבוצה של פרופסור איתמר רז מבית החולים הדסה, מגבירה את הרצון לשיתוף פעולה.



שיתוף פעולה עם מרק במחקר ובפיתוח תרופות למחלת הסכרת עשוי להניב הזדמנויות לקהילה המדעית בישראל, שכן מרק החליטה לשים דגש מיוחד על מחלה זו המוגדרת כבר כיום כמגיפה, גוררת הוצאות טיפול ישירות של 92 מיליארד דולר בשנה ונחשבת כגורם המוות מספר 5 בארה"ב. מספר החולים במחלה בארה"ב צפוי לצמוח מ-16 מיליון ב-2000 ל-30 מיליון ב-2015, ובאירופה מ-17 ל-27 מיליון בתקופה זו.



מרק מפתחת במקביל 5 תרופות בעלות מנגנוני פעולה שונים וממשיכה לחפש בתחום זה כמו גם ב-8 תחומי הליבה האחרים (אלצהיימר, טרשת העורקים, מחלות לב, חיסונים חדשניים, השמנה, אונקולוגיה, כאב והפרעות שינה) שיתופי פעולה כבר בשלבי הפיתוח הראשונים של המולקולה שכן בתחומים אלו יש להערכת מרק סינרגיה בין ההיצע האקדמי לבין הצרכים והיכולות של מרק.