ובאמת, פרץ רציני עד אימה. חביב, מתבדח, מגלגל סיפורים אבל עובד בקצב רצחני. נוזף בעוזרים, מבטל את העיתונאים, בודק באופן אישי את לוחות הזמנים של המועמדים-להיות-שרים. יורד אל פרטי הפרטים של כל פעולה הקשורה במערכת הבחירות אשר הוא במידה רבה הגדיר אותה. פרץ מאמין בעצמו ומאמין בשליחותו כפי שרק נתניהו מאמין בעצמו ובשליחותו. אבל בניגוד לנתניהו, הוא חי בהרמוניה עם עצמו. עצביו עצבי ברזל, מנהיגותו מקפיאת דם ואכזרית. מאז מותו של אביו אין אדם שהוא מרכין ראש בפניו. את העומדים בדרכו הוא מסלק בהינף יד. יש בו צירוף מיוחד במינו של אידיאולוגיה וכוחנות, אומר עליו מקורב. בעולם של ספינים ושל מצגי שווא פרץ מפתיע בכנות ובישירות שלו. אמונתו בכוחו ובתורתו היא כל כך גדולה עד שהוא אינו מעלה בדעתו לעמעם אותה או לטשטש אותה. במשך שעות ארוכות של שיחות נוקבות פרץ אומר כמעט את כל אשר על לבו. ישר ולעניין הוא מניח על השולחן את האמת שלו. בפרטי פרטים את האמת שלו. ללא כחל ושרק.
מטה העבודה באור יהודה רוחש פעילות. הגיע הזמן, קוראים השלטים. הגיע הזמן לחינוך, הגיע הזמן להעלות את שכר המינימום, הגיע הזמן שמישהו יחשוב עליך. האם יש כאן עדיין תקווה? באחד החדרים מגלגלים את האנלוגיה הבאה: אריק שרון ואהוד אולמרט זה כמו הבאבא סאלי והבאבא ברוך. כאשר הבאבא סאלי מת, העבירו את הגלימה לבאבא ברוך וקיוו שהיא תעשה את שלה. במשך כמה חודשים היא אכן עשתה את שלה. המאמינים המשיכו להאמין, המתעשרים המשיכו להתעשר. אבל אחרי זמן מה פתאום אנשים הבינו שהגלימה אותה גלימה אבל הבאבא אינו אותו הבאבא. זה בדיוק מה שמתחיל לקרות עכשיו לאולמרט, מקווים יועציו של פרץ.
פתאום הישראלים מתעוררים להבין שממלא מקום ראש הממשלה איננו שרון. הגלימה של קדימה אותה גלימה אבל אולמרט זה לא שרון. ומכיוון שאולמרט זה לא שרון אין מה שיחזיק את קדימה. לכן, אם העיתונות לא תטה את המשחק, המשחק יהיה סתמי. אם ההון והשלטון והעיתון לא ישרתו את אולמרט כפי שהם משרתים אותו, תקרת הזכוכית תיפרץ. מי יודע, אולי אפילו עמיר פרץ יפתיע.
לעמיר פרץ עצמו אין שום ספקות בעניין הזה: הוא יפתיע. אחרים בעבודה מעלים את הסברה שכאשר המפלגה בחרה בו למנהיג היא החמיצה הזדמנות היסטורית. אילולא מועמדותו מעוררת ההתנגדות של פרץ, יחסי הכוחות בין העבודה לקדימה היו בדיוק הפוכים משהנם כעת. אבל פרץ הודף על הסף את דברי הכפירה של קטני האמונה. כשהוא יושב לבדו בחדר שמטוסי ענק מנמיכים בחלונו - לקראת נחיתה בנתב"ג - הוא חוזר שוב ושוב אל שנת 77'. גם אז השלטון לא ראה, פרץ אומר. גם אז האליטה לא שמעה. גם אז, כמו עכשיו, המהפך הכה שועי ארץ בתדהמה.
הישראלי החדש
עמיר פרץ, מה אתה מייצג? בשם מי ובשם מה אתה רץ לראשות הממשלה?
"עמיר פרץ הוא הישראלי החדש. הישראלי שעבר את כל המשוכות במדינה שכינסה אוכלוסיות שונות ויצרה תמהיל של חברה שיכולה להפוך לחברה חזקה. בכל שלב שעברתי בחיי היתה מהמורה קשה. וכאשר אתה עומד מול מהמורות כאלה יש לך שתי אפשרויות: או לשקוע בביצה של התמרמרות או להפוך את הקושי לכלי מחזק ומחשל המוסיף לעוצמות שלך. אני תמיד בחרתי באפשרות השנייה".
עד כמה זה היה קשה?
"זה עדיין קשה. זה לא נגמר. אני בחיים לא קיבלתי שום דבר על מגש של כסף. אבל אני שמח על כך. כאשר אתה מקבל דברים בקלות, אתה מזלזל בהם. אני לא מזלזל בהם. גם אל התפקיד של ראש הממשלה אני מתייחס בחרדת קודש. בניגוד לאחרים הנכנסים אל תוך לשכת ראש הממשלה בקלות דעת ובציניות ומתנהגים שם כמו פיל בחנות חרסינה אני אפסע אל תוכה על קצות הבהונות. אני תמיד אזכור איזו אחריות מוטלת עלי".
עוד נשוב אל לשכת ראש הממשלה. אבל המסע שלך אליה נעשה בשם המלחמה בעוני. אתה באופן אישי זוכר עוני?
"אבא שלי הגיע ממקורו עם נכסים. מהר מאוד הוא איבד את נכסיו. אבל באופן יחסי היינו משפחה שהיה לה קצת יותר. אני זוכר ששמנת זה לא מובן מאליו ואני זוכר שרק פעם בשבוע אפשר לאכול קרמבו, אבל אני לא זוכר חרפת רעב. רעב ללחם לא היה מנת חלקנו.
"תבין, עוני זה לא רק לחם. זה מושג רחב. מי שתופש את בעיית העוני כבעיית לחם הוא צר אופקים. עוני הוא בתרבות, בחינוך, בתעסוקה. עוני הוא בסולידריות ובעוצמה פנימית. ילד שאינו רואה תיאטרון זה עוני. זוג שאין לו דירה זה עוני. אבל יותר מכל, עוני זה התלות באחר ולפעמים גם ההתרפסות בפני אחר. עוני זה שבירת הכבוד. שבירת כבוד האדם".
ועוני במובן הזה ראית סביבך בשדרות שבה גדלת?
"ראיתי את הדודים שלי הולכים לבקש עבודה ולא מקבלים עבודה. ראיתי משפחות אשר כמעט יושבות שבעה כי הן נאלצות לקבל סעד. ראיתי את הצעירים עם הכישורים הכי גדולים מגיעים לבתי סוהר. ראיתי את החברים שלי, זועמים ומוכי עלבון, שורפים את לשכת העבודה הממשלתית.
"אחד הימים הכי דרמטיים בחיים שלי היה כאשר באתי הביתה בגיל תשע ומצאתי את כל הקרובים יושבים סביב כשאבא שלי במרכז וכולם שותקים. אני זוכר עד היום את ההרגשה של אסון. כאילו מישהו מת. וכששאלתי בשקט מה קרה אמרו לי - אבא שלך יהיה פועל. הנכסים שהיו במרוקו נגמרו, המעמד של מנהיג קהילה לא שוחזר ומחר בבוקר אבא הולך למפעל של קיבוץ רוחמה להיות פועל".
העלייה ארצה שברה את אבא שלך?
"שבירה זו מלה מרחיקת לכת. הוא היה אדם חזק. היו לו עוצמות בלתי רגילות. אבל העלייה הכתה בו והכתה במעמדו. במרוקו הוא היה אב פטריארכלי כל יכול ופה הוא קיבל מכה. 30 שנה הוא עבד כפועל. היה פועל מצוין, דרך אגב. לא החסיר יום אחד במפעל".
אומרים עליך שיש לך דרייב מטורף. זה נובע משם?
"אין ספק שזה בא משם. הייתי הילד השלישי במשפחה אבל גם בתור ילד שלישי היתה הכרה בין הילדים בבית שנותנים לי את הבכורה".
היתה תחושה במשפחה שאת מה שנשבר בעלייה ארצה אתה תתקן?
"כן. והתחושה הזו הקנתה לי את הכוח לא להיספג אל תוך החוויה הקולקטיווית של העוני שבתוכה חיינו".
מגיל צעיר מאוד אמרת שאותך לא ישברו? שאתה לא תיתן
עמיר פרץ מסביר למה הוא החליט להצביע עמיר פרץ
ארי שביט
2.3.2006 / 17:35