הבנקים, שגילו כאן עוד מקור להכנסות ולהגברת הפעילות בלי צורך לתגבר את מספר העובדים שלהם, מעודדים את התופעה בהוזלת מה של השירותים לעומת עמלת שירותי הדלפק. הם רק "שוכחים" עניין קטן לכאורה. הם אינם טורחים להעמיד את הלקוחות המפותים על הסכנה שבקשרי אינטרנט עם הבנק ואינם מדגישים את הצורך לנהוג זהירות יתר ואבטחה מעמיקה.
איגוד הבנקים הישראלי אינו מפרסם נתונים על גניבות באמצעות האינטרנט, שכן הכל מעדיפים לשמור זאת בסוד כדי לא לחבל ב"אופנה" החדשה שהיא כתרנגולת המטילה לבנקים ביצי זהב.
בניגוד בולט להתנהגות בת יענה לא מקרית זו של הבנקים בישראל, בולטת עמדת איגודי הבנקים הבריטים והאוסטרלים כמו גם בנקים לא מעטים במערב אירופה ובארה"ב. בימים אלה פירסמה רשות הפיקוח על הפיננסים הבריטית FSA הודעה מיוחדת שצוטטה על ידי הבי.בי.סי כי "על הבנקים לדאוג לחינוך הלקוחות להכרת הסיכונים ולאבטחה באינטרנט".
בנקים בבריטניה הגיבו ואמרו כי אם הם ירצו להטיל על הלקוחות דמי לימוד והתקני אבטחה יש חשש ש-77% מהם יברחו מהאינטרנט. משאל בריטי בקרב 1,500 משתמשי אינטרנט בבנקאות העלה, כי רבע מהם כלל לא ידעו על בעיות ודרישות אבטחה. לכרבע היו אמצעי אבטחה נאותים משלהם. היתר אמרו כי הם אמנם מודעים לבעיות של סיכונים ואבטחה אך למעשה לא עושים דבר בעניין.
פיליפ רובינסון מה-FSA, ציין כי לפי דיווחים רשמיים, הגיעו נזקי רמאויות סביב האינטרנט והבנקים בבריטניה בחצי הראשון של 2005 ל-14.5 מיליון ליש"ט. הרשות מודה כי אלה נתונים מוצהרים אלה נמוכים מאוד, אך הם מהווים גידול של פי 3.5 לעומת נתוני התקופה המקבילה בשנה קודמת.
למרות הסרבנות ו"ההתאפקות" של הבנקים ולקוחותיהם מהשקעות באבטחה יש בכל זאת, יותר ויותר פעולות הגנתיות. בנק נשיונל הבינלאומי בכל סניפיו מאוסטרליה ועד בריטניה, מפיץ ללקוחותיו הוראות ונוקט בהדרכות לגבי אבטחת הקשר האינטרנטי. הבנק אף מספק אמצעי הצפנה מומלצים (אלה מבטיחים ערבול המסרים כך שרק הלקוח והבנק מסוגלים לפענח אותם). באוסטרליה אף נקט איגוד הבנקים יחד עם הוועדה הלאומית למניעת סיכוני היי-טק בפעילות הדרכה כלל ארצית.
כמה בנקים בארה"ב מדריכים את הלקוחות להתקין במחשב שלהם "פיירוול" לחסימה כללית של בלתי מורשים, אנטי וירוס, אנטי ספאם (מחסום דוא"ל זבל) ואנטי סוסים טרויאנים. יש בנקים היורדים לפרטי הגנה ומדגישים כי יש להשתמש לצורך הקשר האלקטרוני רק בגרסאות חדשות של אקספלורר של מיקרוסופט מ-6.0 ואילך, או נטסקייפ מ-7.0 ואילך, שכן הישנות יותר קלות לפריצה.
ובנוסף לכל אלה, מומחי אבטחה מזהירים כי עצם הקשר ברשת האינטרנט הפתוחה לכל חושף את הלקוחות גם לפיתויים כמו הודעות ש"זכית בירושה ונא תמסור את מספר ופרטי חשבון הבנק שלך כדי שנוכל להעביר אליך כסף" וכו'.
ובחזרה לישראל. האם הבנקים והמפקחים למיניהם ימתינו עם פעולה מונעת עד לסקנדל של גילוי פריצה גדולה או תביעה משפטית ענקית בגין גניבת מידע וכספים?
הכותב הוא עורך עיתון המחשבים סופט-ניוז ופרסומים כלכליים
הבנקאות באינטרנט פרוצה לרמאויות
משה שלו
2.3.2006 / 18:13