"לפי החישוב" נזף בנו הגימלאי, "אנחנו מוציאים כזוג גימלאים בין 5,000 ל-7,500 שקל בחודש. איך זה ייתכן?". ומיד הגיעה רשימה המפרטת את כל ההוצאות החודשיות שלו, ושל בת זוגו. למשל, הגמלאי שלנו מוציא 1,200 שקל על מזון מדי חודש, 260 שקל תשלומים לקופת חולים ועוד 200 שקל על תרופות. 330 שקל על ביטוח סיעודי, 275 שקל על ועד בית, 800 שקל על עוזרת ו-450 שקל על ארנונה.
"עוד לפני שיצאנו מהבית", כתב לנו הגימלאי הנוזף, "ולפני שקנינו משהו מעבר לשירותי בריאות ומזון, הגענו כבר לאחזקת בית של 5,175 שקל בחודש. אבל כשאת כותבת לקהל קוראיך, את ודאי רואה לנגד עיניך אנשים שגם חיים ולא רק מתקיימים. לכן יש להוסיף את ההוצאות הצנועות הנוספות שלנו". כאן הגיע פירוט הוצאות ארוך נוסף, שכלל 440 שקל ביטוח רכב, 200 שקל לסלולרי, 175 שקל טלוויזיה - תעריף המינימום של הוט, 220 שקל על עיתון "הארץ" (לא היינו רוצים שהוא יוותר על ההוצאה הזאת..), 80 שקל אינטרנט ועוד. בסה"כ עוד 3,465 שקל על רכב ותקשורת.
"סה"כ עד כה", המשיך הגימלאי להוכיח אותנו על הרשלנות שלנו, "9,180 שקל - 1,680 שקל יותר מהמקסימום לחודש שאת הצבת לזוג פנסיונרים. לזה יש להוסיף הוצאות נוספות חיוניות לזוג פנסיונרים פעילים, שלא אכמת אותן כאן כי אפשר לטעון שהן לוקסוס, כמו חברות בקאנטרי קלאב, תמיכה בילדים ומתנות לנכדים, בילוי מחוץ לבית, וטיולים בארץ ובחו"ל. לפני ניסיוננו, זוג פנסיונרים כמונו - בריאים, פעילים, צנועים וחסכנים - נזקק לפחות ל-14 אלף שקל בחודש לקיום סביר ומכובד. מכיוון שטיפלנו באחרונה בהורים קשישים יותר, אנו מעריכים שלצורך חיים בדיור מוגן, שני פנסיונרים נזקקים אף ליותר מזה. לכן יש לומר שכדי להתכונן לחיי גימלאות סבירים זוג צריך להכין לעצמו הרבה מעבר ל-300 אלף דולר".
אכן נזיפה כדבעי חטפנו, שאין לנו אלא לאמץ אותה בשתי ידיים. החישוב שערכנו, של הוצאה של 300-200 אלף דולר לאחר גיל פרישה, התבסס על ממוצע של שני מספרים שקיבלנו מהלשכה המרכזית לססטיסטיקה. האחד - ההוצאה הממוצעת של זוג בישראל, לפני גיל פרישה - 9,375 שקל בחודש. השני - ההוצאה הממוצעת של זוג גימלאים - 6,656 שקל בחודש. קשה לדעת מהו ההסבר הנכון לפער בין שני המספרים - האם צרכיהם של גימלאים הם נמוכים יותר ולכן הם מוציאים פחות, או שמא גימלאים בישראל אינם חוסכים די לפנסיה ולכן בעל כורחם הם נאלצים להוריד את רמת החיים שלהם לאחר הפרישה. מאחר שלא ברור מהו ההסבר הנכון, בחרנו את הממוצע בין שני המספרים - 8,000 שקל בחודש - כהוצאה הממוצעת המייצגת לזוג גימלאים. הוצאה חודשית כזו, כשהיא מוכפלת ב-15 שנה, מגיעה ל-1.4 מיליון שקל, או כ-300 אלף דולר.
הממוצע, עם זאת, הוא ממוצע כלל ארצי. אין ספק, שהוא אינו מתאים ואינו יכול לספק את מי שנמנה על המעמד הבינוני הגבוה, ורוצה ליהנות מחיי מעמד בינוני נוחים, התואמים את רמת החיים אליה הורגל, לאחר פרישתו. בשביל זה, 300 אלף דולר אינם מספיקים. בשביל זה החיסכון לפנסיה צריך להיות הרבה יותר גדול. בשביל זה צריך לזכור כי הפנסיה היא ההוצאה הגדולה ביותר שיש לאדם בחייו. הוצאה יותר גדולה מרכישת דירת המגורים, שמרבים כל כך לעסוק בה.
אין ספק, הגימלאי הנוזף צודק. צריך הרבה מאוד כסף כדי לחיות בנוחות את פרק הזמן שלאחר גיל הפרישה, ולכן חייבים להקדיש את מירב המאמץ להגדיל את החיסכון הפנסיוני.
מה זה אומר? להתחיל לחסוך בגיל מוקדם ככל האפשר, גם על חשבון רכישת דירת מגורים בגיל צעיר. להקפיד להשקיע את הפנסיה אצל מנהלים שיניבו לנו את התשואה הגבוהה ביותר על הכסף שלנו - בחיסכון לאורך עשרות שנים כל אחוז תוספת לתשואה מצטברת לעשרות אחוזים נוספים בפנסיה. ולא לוותר, בשום פנים ואופן, על הנחות בדמי ניהול - כל אחוז דמי ניהול שנחסכים הוא תוספת של עשרות אחוזים לפנסיה.
סבא וסבתא חיים מ-14 אלף שקל בחודש
מירב ארלוזורוב
2.3.2006 / 18:11
