האוצר דורש מנגיד בנק ישראל לשעבר, דוד קליין, ומסגניו לשעבר הסברים על שכר שקיבלו

הממונה על השכר הזכיר במכתביו לקליין, סוקולר וספיבק תלונה של גמלאי הבנק, משה שופל. בתלונה נטען כי קליין לא היה זכאי לתשלום דמי פרישה חד פעמיים ולגמלה שוטפת מבנק ישראל כאשר עבר בינואר 2000 מתפקיד של מנהל בכיר בבנק לתפקיד הנגיד. שופל כתב: "במשך חמש שנים שולמו לקליין שלא כדין לכאורה כ-2 מיליון שקל, כולל מענק יובל שלא כדין לכאורה ורכיבים נוספים במסגרת הכוללת 40 שנות ותק (קליין עבד בבנק 18 שנה - מ"ב), צבירת גמלה 4% לשנה במקום 2%, דרגת פרישה והוצאות רכב פיקטיוויות".



באשר לסוקולר ולספיבק טוען שופל כי קיבלו שכר והפרשות לגמלה לפי מעמד של חברי הנהלה בכירים בבנק, כ-45 אלף שקל בחודש, אבל לפי החוק היו צריכים לקבל שכר וגמלה כסגני שרים, כ-30 אלף שקל בחודש. ההפרש בארבע שנות כהונתם מסתכם ב-720 אלף שקל.



ברקוביץ אמר ביום שלישי שעבר כי השכר הגבוה וחריגות השכר בבנק ישראל מסבירים בצורה הטובה ביותר מדוע יש צורך להנהיג שכר מקסימום בשירות הציבורי. עד כה התנגד האוצר לכך שבשירות הציבורי יונהג שכר מקסימום.