משקיע מוסדי רואה לפניו מידע מגוון שנחסך מהציבור - זה לא חדש. חלק מהיתרון המובנה מוצדק ונובע ממערך מושקע של איסוף נתונים ומחקר. החלק הפחות הוגן של היתרון, נובע מחשיפה למידע שלציבור הרחב אין גישה אליו. טיוטת תשקיף של חברה בגיוס משני היא דוגמה ידועה, אולם יש נוספות.
נניח שמשקיע מוסדי מקבל ציטוט מכירה או קנייה לאג"ח לא סחיר של חברת "לופטגישעפט". את הציטוט הוא מקבל באחת מזירות המסחר האלטרנטיווי. למראה הציטוט, מסתבר לאותו משקיע שהתשואה על האג"ח מזנקת וכנראה שיש בעיה בחברה.
בד בד, אותו משקיע מחזיק מניות של "לופטגישעפט" בבורסה הרגילה, ולמרבה המזל, המניה שומרת על יציבות. המשקיע המוסדי ממהר למכור את המניות של החברה בבורסה הרגילה ומספיק להימלט בזמן מהפסד כואב.
את המצב הזה מבקשת למנוע ועדה בראשות אוריאל פרוקצ'יה, שבחנה את הסדרת הפיקוח על מערכות המסחר האלטרנטיוויות. הוועדה הגישה את מסקנותיה לרשות ני"ע והיא נוגעת לארבעה גופים עיקריים שפועלים כיום בתחום זה בישראל: רויטרס ופינוטק בנגזרות מט"ח, וכלל פיננסים באג"ח ובמניות. חלק מניירות הערך סחירים וחלקם לא. רויטרס סוחרת בכ-12 אלף מוצרים פיננסיים, ועל פי נתנונים לא רשמיים, בחודש האחרון לקוחות ישראלים ביצעו בה עסקאות ב-1.2 מיליארד דולר. הכנסותיה השנתיות של פינוטק מפעילות זו הן 150 מיליון דולר וחברת 'מאה נט' מרוויחה כ-1% על שווי המניות בהן היא מבצעת עסקאות.
הפעילות מתחלקת לשנים: זירות מסחר, המפגישות ישירות בין הקונים והמוכרים, וזירות תיווך - בין היתר, הכוונה לעסקות "נוסטרו", בהן בעל הזירה "מתכסה" על הפוזיציה שלו על ידי עסקות נוגדות או בתיווך של גופים פיננסיים (כלומר, זירות תיווך). שני הסוגים של זירות אלה לא קיבלו עד היום רישיון להפעלת בורסה לפי חוק ניירות ערך.
לטענת הוועדה, זירות מסחר אלו מאיימות על הבורסות הרשמיות, והיקף הפעילות בהן צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. על פי הדו"ח, זירות מסחר חלופיות שאבו לתוכן כמויות אדירות מהשוק עם נפח המסחר הגדול בעולם - ה-NASDAQ - עד כדי העמדה בסימן שאלה את עצם אפשרות הישרדותו בטווח הבינוני והארוך.
הנה כמה מההמלצות העיקריות: הגדרת המונח "בורסה" בחוק ני"ע תשונה ותכלול גם זירות מסחר חלופיות, כאשר "ני"ע" יוגדר כנכס פיננסי שנסחר ב"בורסה". הזירות יצטרכו לעמוד בכללים רגולטוריים, אך הדרישות יהיו שונות בין זירות התיווך למסחר. העסקות בזירות המשניות יקבלו תוקף משפטי מיידי. כמו כן, הזירות ידווחו בזמן אמת למערכת דיווח לאומית שתרכז את כל המידע.
אחת ההמלצות אומרת כי הזירות יורשו לפעול כתאגידים למטרות רווח. גם הבורסה הראשית לני"ע, שעד היום פעלה כמלכ"ר, תוכל לשנות את אופי הפעילות שלה בהקשר זה. נכון להיום, חברי הבורסה מפרישים 0.004% מכל סליקה לבורסה לני"ע. בסך הכל חבר הבורסה גובה כ-540 שקלים לכל מיליון שקל, ובהינתן מחזור של מיליארד שקל ליום, מדובר על הכנסה יומית של כחצי מיליון שקל.
ההמלצה שנוגעת לאיסור על עיסוק בדברים נוספים בשוק ההון בנוסף לניהול זירת מסחר, עשוייה להקשות על גוף כמו כלל פיננסים חיתום, שנמצאת בבעלות גוף החובש עוד כובעים רבים במקביל. משה טרי, יו"ר רשות ני"ע, אמר כי "עד היום היה כאן ערפל, שמנע מלא מעט אנשים להיכנס לזירות המסחר האלטרנטיוויות. הציבור לא יודע איך זה עובד והכללים לא ברורים. אנחנו בעד התחרות לבורסה אבל זה צריך להיעשות באופן מסודר. אף אחד לא שומר היום על האינטרס של המשקיעים בזירות האלה. אם יש לך בעיה - למי אתה פונה?".
אוריאל פרוקצ'יה, שגיבש את המסקנות הדגיש את העיוות בנגישות למידע: "המסחר בזירות החלופיות נעשה כיום באופן פרטי והמשקיעים המוסדיים מקבלים אינפורמציה שנמנעת מהציבור הרחב. זה מעבר לשאלה של בעלי עניין שעושים תנועות כאלה ואחרות. יש כיום אסימטריה במידע וצריך יותר שקיפות".
בתור אחד מנשואי ההמלצות, דני נוריאל, הבעלים של חברת 100 נט, הגיע אף הוא למפגש של הצגת דו"ח פרוקצ'יה. "זה בעצמותי" אומר נוריאל. "אני מברך על ההמלצות ומסכים שצריך להגביר את השקיפות, הבעיה היא שקשה להפוך את התיאוריה למעשה".
ועדת פרוקצ'יה ממליצה להקים עוד בורסות בישראל
עומר שרביט
6.3.2006 / 15:07