לקראת סוף 2005 עסקו גופי הענק של עולם הביטוח והפיננסים במרדף אחר נכסי הבנקים. את כותרות העיתונים תפסו משאים ומתנים תזזיתיים וסכומים האדירים שנעו ונדו מהבנקים לחברות הביטוח. עם זאת הצעד המשמעותי יותר לעולם הביטוח החדש, המתהווה בימים אלה, התרחש בדיוק שנה אחת לפני כן: מינהלת קרנות הפנסיה השלימה את המהלך שלמענו הוקמה - מכירת קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח.
בצעד זה הצליחה מנורה לשים יד על קרן הפנסיה הגדולה ביותר, מבטחים, מגדל רכשה את מקפת ואילו כלל ביטוח את מיטבית. מבחינות רבות הרכישות העניקו לחברות אלה יתרון משמעות במרוץ הפנסיוני, אבל אין מקום לדאגה לשאר השחקניות בשוק שמיהרו להקים קרנות משלהן. כ-30 קרנות פנסיה חדשות הוקמו מתחילת עידן הקרנות החדשות.
אבל רק שלוש מהקרנות לא נמצאות בבעלותה של חברת הביטוח או חברת השקעות, אלא בבעלותם של בעלי הבית האמיתיים - העמיתים. קרן הפנסיה גלעד החדשה, שהוקמה על בסיסה של הקרן הוותיקה הנחשבת למזוהה עם הציבור הדתי, היא אחת מהן.
בראיון ל-TheMarker יוצא מנהל קרן הפנסיה גלעד, יעקב זילברברג, נגד מבנה שוק הפנסיה החדש. הוא תוקף ומסביר מדוע יש סכנה גדולה לניגודי עניינים ולפגיעה בזכויות העמיתים - כל עוד לא יחול שינוי מבנה הבעלות בקרנות החדשות.
מדוע לדעתך קיימת בעיתיות בעובדה שקרן פנסיה מוחזקת על ידי חברת ביטוח או גוף פיננסי?
"הבעיה המרכזית במבנה החדש של שוק הפנסיה היא בעיית ניגודי העניינים. חברות הביטוח שרכשו בשנים האחרונות קרנות פנסיה במיליארדי שקלים צריכות להחזיר את ההשקעה ולכן רוצות להרוויח. לא מדובר ברכישות של הון עצמי, הן רכשו מוניטין. כדי להרוויח מנהל הקרן צריך היקף גבוה יותר של דמי ניהול. את זה הוא יכול להשיג בשתי דרכים: ייקור דמי הניהול או הגדלת היקף הגבייה".
מה הבעיה בכך שהיקף הגבייה מתרחב?
"מבנה חברות הביטוח הוא כזה שמנתק את הקשר בין עמיתי הקרן ובין חברת הניהול שלה. כל עמית המצטרף מגדיל את ההכנסות של חברת הניהול מדמי ניהול, אבל הסיכון שהוא מביא אתו מוטל במלואו רק על העמיתים. זה מצב אבסורדי שגופים פיננסיים יכולים להגדיל רווחים ולהשית את כל הסיכון על מישהו אחר (עמיתי הקרונות - ר"ד).
מה התוצאה של תופעה זו?
"המצב הזה מביא את מנהלי הקרנות של חברות הביטוח לשאוף ולגדול בכל מחיר בלי להתחשב במצב החיתומי של העמית החדש. ההתנהגות בולטת עוד יותר כשמשווים אותה לחיתום ההדוק שחברות הביטוח מפעילות כאשר הן מוכרות פוליסות ביטוחי חיים, שבהן מלוא הסיכון של הלקוח מוטל עליהן ולא על אף אחד אחר. סיטואציה זו גורמת למצבים אבסורדיים שבהם חברת הביטוח דוחה לקוח בכובע של מנפיקת פוליסת ביטוח חיים, אבל מוכנה לקבל אותו ברצון כעמית חדש בקרן הפנסיה שלה".
היו מקרים כאלה?
"כן, ודאי. לאחרונה נתקלנו במקרה מצער של חולת סרטן שקיבלה מכתב מסוכן ביטוח של חברת מגדל. בסעיף הראשון של המכתב הוא מספר לה כי אינה יכולה להיות מבוטחת בפוליסת ביטוח חיים. בסעיף השני של אותו מכתב הוא ממליץ לה להצטרף לקרן הפנסיה ולקבל לאחר חמש שנות המתנה כיסוי פנסיוני מלא".
באילו מקרים נוספים אפשר להבחין ברצון של קרנות הפנסיה לגדול באופן בלתי מבוקר?
"המכרזים הם דוגמה נוספת. לאחרונה פירסמה ההסתדרות מכרז פנסיה לעובדי התחבורה. מי שזכה במכרז היא קרן הפנסיה עמית (בבעלות חברת הביטוח הפניקס - ר"ד). לדעתי בתנאי המכרז עמיתי הקרן דווקא הפסידו, מכיוון שהצטרפה אליהם אוכלוסיית עובדים עם סיכון גבוה יותר".
אז צפוי להתרחש משבר בעתיד גם בקרנות החדשות?
"בעולם של איזון אקטוארי אין כלל אפשרות להגיע למשבר. מה שיקרה זה שחלק מהעמיתים יקבלו בעתיד פחות כסף".
האם קרן הפנסיה יכולה לייקר את התעריף לעמית חדש וכך למתן את השפעת הסיכון העודף שהוא יוצר?
"לא. קרן פנסיה כפופה לתקנון הקרן - בשונה מפוליסת ביטוח חיים שהיא חוזה ייחודי בין חברת הביטוח וכל רוכש בודד. לפי תקנות האוצר לא ניתן לאמץ תקנון קרן המאפשר אפליה בגובה דמי הניהול שהן גובות מהעמיתים. אבל גם אם יינתנו הנחות - אלה לא יפתרו את בעיית הסיכון וגם לא בעיות של ניגודי אינטרסים חשובים לא פחות הקיימים בשל מבנה החברות".
מה הן הבעיות הנוספות?
"עמלת הברוקראז' של הקרן היא אחת מבין שתי עמלות שמנהל הקרן יכול להעמיס על העמיתים ולא על חברת הניהול, ולכן אין לו תמריץ אמיתי לחסוך בה. אם זה לא מספיק אז לגופים הפיננסיים שמחזיקים בקרנות יש גם חברות ברוקראז' שיכולות לספק את השירות הזה לקרן ולאפשר לבעלים לגרוף עשרות מיליוני שקלים נוספים. אלה הם למעשה דמי ניהול נוספים לחברת הניהול (על קרן הפנסיה לקבל כמה הצעות מחיר לעמלות הברוקראז' - ר"ד).
יש עוד דוגמאות?
"ודאי. בבעלותו של כל גוף פיננסי יש חברת חיתום. התפקיד של החתם הוא למעשה לבטח את הסיכון של ההנפקה, כך שאם לא תצליח הוא ייאלץ לרכוש את המניות במחיר מוסכם. מה שעושים זה שדואגים כי קרן הפנסיה תרכוש את הכמות שעליה החתם התחייב, ובכך היא משחררת אותו מהסיכון שלו. המהלך הזה יכול להסביר מדוע מנורה הקימה לאחרונה חברת חיתום (מנורה מחזיקה בקרן הפנסיה הגדולה במדינה, מבטחים - ר"ד)".
ומה הבעיה עם זה? ייתכן שמדובר בהנפקה שתניב לעמיתים רווחים בעתיד?
"גם אם נצא מנקודת הנחה שמדובר בסחורה טובה ולא כזו שהחתם היה נתקע איתה, אסור לשכוח כי מי שמרוויח היא חברת החיתום. עמיתי קרן הפנסיה עזרו להשיג את הרווח הזה מכיוון שסייעו לחתם לעמוד בהתחייבות שלו בלי לקחת סיכון. מדוע לא משתפים גם אותם ברווחי החיתום?"
היו מקרים שבהם קרנות פנסיה השתתפו בהנפקות שלא היטיבו עם העמיתים שלהן?
"מכיוון שגלעד לא מחזיקה בבעלותה חברת חיתום, אני מבצע בדיקה עניינית כדי לבחון אם להשתתף בהנפקה. ראיתי הנפקות שלא נכנסתי אליהן - ולא הבנתי מה קרנות אחרות עושות שם.
"דוגמה נוספת הם ביטוחי המשנה, שגם את עלות הפרמיה שלהם אפשר להשית על העמיתים ולא על חברת הניהול של הקרן. על פי תקנות ה
מנהל קרן הפנסיה גלעד: "חברות ביטוח המחזיקות בקרנות פנסיה - כמו חתול השומר על השמנת"
רם דגן
8.3.2006 / 8:34