סגן ראש אגף תקציבים: המדינה קיבלה את מה שמגיע לה

מאת מוטי בסוק

"בראייה כוללת, מדובר בהסדר טוב, שנותן למדינה את מה שמגיע לה. בבוררות המצב היה יכול להיות יותר גרוע" - כך אמר סגן ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, יואל נווה, בעקבות החתימה אתמול לפנות בוקר על ההסכם בין המדינה לחברות הכבלים על המשך הזיכיון בשנים הקרובות.

נווה היה האיש של האוצר במו"מ. להערכת הכלכלן ד"ר אילן מעוז, שסייע לאוצר כמומחה חיצוני, חברות הכבלים ישלמו למדינה ב-12 שנות ההסכם 600 מיליון שקל, במחירים של היום. מי שהיה ראש אגף תקציבים לפני שנתיים, דוד מילגרום, דיבר אז על סכום גדול פי 1.5 - 2.5 מיליארד שקל.

לדברי נווה, מילגרום דיבר אז בהערכה גסה, בשוק שהיה שונה לחלוטין מהשוק של היום. ההערכה של מילגרום התבססה על עסקות ביניים שנעשו אז, ועל רכישת מנויים לפי שווי של 2,100 דולר למנוי. לפני שנתיים ההערכה היתה כי השווי הכללי של חברות הכבלים הוא 2 מיליארד שקל. "בינתיים", אומר נווה, "המספרים התכווצו". באחרונה דובר על אפשרות של רכישת מנויים על ידי אליעזר פישמן, לפי הערכת שווי של 500 דולר למנוי. בהערכה של בנק ישראל שפורסמה אתמול, היה מדובר על שווי של 700 דולר למנוי.

"הרציונל של אז", אומר נווה, "דיבר על כסף גדול, רווחי ענק, ועל זה שאסור למדינה להאריך סתם כך את הזיכיונות ללא תמורה". בשעתו הציע ח"כ אברהם פורז, שהיה מעורב מאוד בכל ההליך, למנות בורר. לדברי נווה, הבורר היה יכול לקבוע כי למדינה לא מגיע שקל. לחברות הכבלים, בעיקר מבחינה עסקית, היה חשוב להגיע להסדר בהקדם. במקום בורר, האוצר וחברות הכבלים נכנסו להליך של מו"מ. "עשינו הערכת מחיר", אומר נווה, "עם ייעוץ חיצוני של ד"ר מעוז. המו"מ הביא לנכונות של חברות הכבלים לשלם משהו תמורת הסדרת העניין, בצורת תמלוגים, לאורך שנים. זה היה הבסיס להסכם. נותר עוד לטפל בסוגיות משפטיות, ולקבל את אישורה של השרה ציפי לבני".

נווה מעריך כי הסכומים שחברות הכבלים ישלמו לקופת המדינה יהיו בתחילה נמוכים יותר - ובהמשך גבוהים יותר. מה עוד שבעתיד הכבלים יוכלו לגבות מחירים גבוהים יותר כשיפעילו את פונקציות התקשורת. להערכת נווה כולם הרוויחו מההסכם: "המדינה קיבלה את מה שמגיע לה. מבחינת הכבלים, תהליך בוררות היה לוקח זמן. ההסכם נותן להם ודאות ביחס למה שהולך לקרות ב-12 השנים הקרובות. ועם הוודאות הזו הם יכולים לתכנן את המהלכים העסקיים שלהם לעתיד".