עדותם של השליחים ג' וד': בשעה 15:30 הטלפון צילצל. על הקו: הפקידה מבנק המזרחי. "הצטבר לכם יותר מדי כסף בחשבון", אמרה. "חבל שישכב סתם - כדאי להשקיע אותו ולחסוך".
"שברנו תוכנית חיסכון כי אנחנו רוצים לקנות מכונית", אמרנו. "זה לא כסף שמיועד להשקעה". "לא משנה", ענתה הפקידה, "כדאי שתשמעו". "בסדר", אמרנו, "מה כבר יש להפסיד?".
"אז ככה", החלה הפקידה לשווק בלהט, "יש לנו קרנות נאמנות 'עמדה' במבצע, אפשר לחסוך בהוראת קבע, בלי דמי משמרת וללא עמלת קנייה ומכירה. היתרון הוא שהכסף נזיל תמיד. יש קרנות סולידיות, שמשקיעות למשל באיגרות חוב, ויש גם קרנות ממונפות יותר, שמשקיעות בעיקר במניות".
"ואם אנחנו לא מעוניינים להשקיע בקרנות נאמנות?", הקשינו. "אז אנחנו מציעים גם תוכניות חיסכון צמודות למדד או לריבית הפריים. החיסרון הוא שהן סגורות לשנתיים. אני חושבת שקרנות הנאמנות עדיפות, כי הן נזילות".
חוות דעת של מומחי Market money:
השיחה לא התפתחה לכדי המלצה, אבל נראה לנו שהפקידה ניסתה לדחוף את קרנות עמדה שבבעלות הבנק בו היא עובדת, קצת חזק מדי. ככלל, "מבצעים" ו"הנחות" אינם סיבה מספיק טובה לבחור קרנות נאמנות. קרן נאמנות אמורה להיות השקעה לפחות לטווח בינוני, והבחירה בקרן צריכה להיות על סמך הביצועים שלה.
הפקידה גם לא שאלה את שאלת המפתח - מתי תצטרכו את הכסף? וטעתה גם כאשר ג' וד' אמרו כי אינם רוצים קרנות אך עדיין רוצים את הכסף נזיל (לרכישת מכונית). היא היתה יכולה להמליץ להם לרכוש מק"מ או פק"מ או אפילו איגרות חוב שקליות סחירות. אלו נכסים סולידיים שיכולים לתת תשואה קטנה גם לטווחי זמן קצרים.
כך נראה הייעוץ הפיננסי שאתם מקבלים בבנקים
עמי גינזבורג
8.3.2006 / 19:18