בין בכירי מפלגת העבודה לבכירי העולם התחתון - מי אתה יורם מרציאנו?

מרציאנו, שהועסק כיועץ בשכר בלשכתו של פרס, כשהיה יו"ר העבודה, סייע לו להפשיר את יחסיו עם תושבי שכונות וציבורים שהיו עוינים לו. אלא שמאז שנחשפו בפומבי קשריו עם אברג'יל באותה מסיבת בר מצווה, נוצר אי שקט מסוים בלשכה. כדי להבהיר את העניינים פנה יורם דורי, דוברו של פרס, אל מרציאנו ושאל על קשריו עם אברג'יל. דורי אומר כי הסתפק בתשובתו של מרציאנו, שזה חבר ילדות שלו.



היחסים של מרציאנו עם חבר הילדות ומשפחתו לא היו תמיד חמים כל כך. בשנת 2003, מעידים עובדי עירייה, כשיורם מרציאנו עוד היה סגן ראש העיר לוד, נכנסו אל לשכתו כמה אנשים ובראשם העבריין מאיר אברג'יל, אחיו של איציק. "שמענו צעקות מהחדר שלו", מתאר אחד העובדים. "שמענו את יורם מרציאנו אומר להם כל הזמן 'בסדר, בסדר'. אחרי כמה דקות הוא יצא מהחדר מבוהל".



האם סירב איש הציבור מרציאנו להיענות לבקשותיה של משפחת אברג'יל ועל כן זכה לביקור זה? מרציאנו מוותר על האפשרות להצטייר כגיבור אזרחי: הוא מכחיש את התיאור הזה מכל וכל וטוען שמעולם לא אירח את מאיר אברג'יל בלשכתו. "ברור שזה בא מכל השונאים שלנו", הוא אומר בכעס. "לא היה ולא נברא, לא דובים ולא יער... בדיחה, בדיחה, בדיחה מהסוג הגרוע. האנשים האלה חולנים, חולנים, קטנים, מכוערים, מגעילים, שלא משלימים עם תוצאות הבחירה שלי. אני איש ציבור נקי, גדלתי בבית שקיבלתי בו חינוך: אבא שהיה סגן אלוף בצבא, אמא שהיתה עוזרת גננת, שישה אחים ואחיות. אני צריך לפחד?"



התאבד או נרצח



מרציאנו, בן 42, הוא עסקן ותיק של מפלגת העבודה בסניף לוד וחבר מועצת העיר, שבה גדל. בפעילותו הפוליטית הוא ממשיך למעשה את דרכו של אביו, שהיה שנים רבות מזכיר מועצת הפועלים בלוד, והיה נאמן למחנה פרס עוד מתקופת רפ"י. יורם מרציאנו מעיד על עצמו שבמשך שנים עסק בשיקום שכונות בעיר, במיוחד כשכיהן בתפקיד רשמי, כמנהל מחוז המרכז בלשכת ראש הממשלה אהוד ברק, וכיועץ פוליטי מיוחד לשרת התעשייה והמסחר דליה איציק. בשנות ה-90 הוא מונה ליועץ פוליטי בשכר של שר החוץ אז פרס, והמשיך לעבוד אתו גם בלשכת ראש הממשלה לאחר רצח רבין. "במסגרת התפקיד שלי בלשכת שר החוץ הנפיקו לי דרכון דיפלומטי אחרי שעברתי תחקיר של השב"כ, מה שהכשיר אותי גם לתפקיד בלשכה של ברק", הוא אומר. "כך שאי אפשר לספר עלי מעשיות על קשרים עם עבריינים".







מרציאנו טוען כי הוא מצוי ביחסים טובים עם בני משפחת אברג'יל, אבל רק על יסוד ילדותם המשותפת בלוד. אלא שבצירוף מקרים מוזר נזכרו לאחרונה השמות מרציאנו ואברג'יל גם בחקירה משותפת של הרשות לניירות ערך והיחידה הארצית לחקירת פשעים חמורים ובינלאומיים (יאחב"ל) במשטרה, הבודקות חשד לחדירה של ארגוני פשיעה לשוק ההון באמצעות השתלטות על חברות בורסאיות.



ביוני אשתקד נמצאה גופתו של אהרון לילוף, איש עסקים בן 47, בחדר בקומה העשירית של מלון דן פנורמה בתל אביב. שבועיים וחצי לפני כן נעצר לילוף בחשד שהעביר מיליוני שקלים מהחברה הבורסאית אורליין, שהיתה בשליטתו, לגורמים המזוהים עם ארגוני פשיעה. "בכל העיתונים כתבו שאחי התאבד, ככה המשטרה קבעה, אבל אחי לא התאבד", אומר אליהו לילוף. "לדעתי רצחו אותו. שנים שהוא היה בעסקי ההשקעות ולא היו בעיות כאלה, רק כשהוא התחיל עם אורליין נכנסו לתמונה עבריינים. הוא לא רצה להגיד לנו שמות, אבל אני יודע שאיימו עליו, הרביצו לו ופעם אחת אפילו הכניסו לו את הראש לאסלה".



מי שיודע יותר וכואב לא פחות, הוא בנו של אהרון, ארז לילוף, שהיה קרוב לאביו, למד ממנו את רזי שוק הפיננסים ובעצמו היה בעל שליטה בחברה בורסאית אחרת, פניאל. ארז לילוף מאשר שאביו הסתבך בחובות עתק לשוק האפור ולעבריינים כבדים, אך להבדיל מדודו, הוא נזהר מלקבוע שאביו נרצח. עם זאת, הוא התקשה להפריך את טענות החוקרים, שלפיהן בהוראת אביו המושך בחוטים התרוקנה מנכסיה באותה התקופה גם פניאל. עניין של 9.5 מיליון שקלים נוספים שהתנדפו, ככל הנראה לטובת השוק האפור.



מלבד הטרגדיה האנושית שמסתתרת מאחורי התעלומה של בית לילוף, הסיפור הזה מסתעף לכיוון נוסף, מסקרן אף יותר. מאז נובמבר מבקשת חברת מירון השקעות לרכוש את את השלד הבורסאי של פניאל. לכאורה, פעילות בורסאית שגרתית; אבל איכשהו השתרבב לכאן שמו של מרציאנו. לפי דיווחי חברת פניאל לבורסה, בעל השליטה במירון השקעות הוא יורם מרציאנו, מי שנבחר כנציג שכונות המצוקה לרשימת העבודה לכנסת. אמנם, לפי רשם החברות, מאז שמירון השקעות נרשמה בינואר השליטה בה היא כבר של שמואל ידיד. אבל המושך בחוטים בכל העסקה הוא אביו, איש העסקים ברוך ידיד - חברו הטוב של מרציאנו מלוד, והמאכער שהורשע על שירותי התיווך שלו בעסקת הקרקעות בין דוד אפל לבין מזכירות המושב גינתון.



מרציאנו שחור-לבן



יורם מרציאנו עשה קמפיין בולט ומוצלח בבחירות המקדימות לרשימת מפלגת העבודה לכנסת, במיוחד בהתחשב בכך שפטרונו פרס ערק לקדימה. "אחי, אני קיבלתי 24 אלף קולות בפריימריס", הוא אומר. "אתה יודע מה זה? הכל מעבודה קשה. אני שקוף, או כמו שאומרים, 'אני שחור, אבל אצלי הכל לבן', ובעניין הזה אני מוכן להעמיד את כל התורמים שלי ולהראות מאיפה הבאתי את הכסף. מי שניהלה עבורי את ענייני הכסף היתה אשתי היקרה שתחיה. יש לנו תרומות של בערך 17 איש, שתרמו לנו. הכל הועבר למבקר המדינה ואני מוכן להעביר לך העתק".



כשהתבקש להגיב על הזמנתו של אברג'יל למסיבה המשפחתית נקלע מרציאנו למבוכה קלה, אך התעשת במהירות. "מי שהיה אצלי בבר מצווה זה עניין שלי", הוא אומר. "בסך הכל גדלנו באותה השכונה - משפחת אברג'יל, האחיות של המשפחה, הם כולם חברים טובים שלי, אז הזמנתי אנשים שגדלתי אתם, זה הכל. אתה יודע שהבנאדם הזה למד עם אשתי שמונה שנים? גם כל האחיות שלו היו בבר מצווה. זה לא סוד שרציתי להיות המשקם של יצחק אברג'יל, המשטרה ידעה את זה. טיפלתי בו הרבה שנים, חתמתי לו, כתבתי לוועדת השליש שלו, ולא מכתב אחד. גם כחבר כנסת אשאף לשקם אנשים כמו אברג'יל".







כעבור ימים אחדים,