סלובודן מילושביץ' מת בכלאו בהאג בטרם הושלם משפטו על פשעי מלחמה

בהודעת בית הדין נאמר, כי השומרים "הזעיקו מיד את הקצין התורן ביחידת המעצר וכן קצין רפואה, שקבע את מותו". גופתו נשלחה לנתיחה ולבדיקת רעלים. מילושביץ', בן 64, סבל מבעיות לב ומלחץ דם גבוה, והדבר גרם לעיכובים חוזרים ונשנים במשפטו.



מילושביץ' הוסגר לידי האו"ם ביוני 2001, והועמד לדין באשמת השמדת עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמה האתנית שהביאה להתפרקות יוגוסלוויה בראשית שנות ה-90. בין השאר, הואשם באחריות לטבח 8,000 מוסלמים בסרברניצה. בכך היה לראש המדינה הראשון שהועמד למשפט בעוון פשעי מלחמה בתקופה המודרנית. הוא נשפט על פשעים שביצעו הכוחות הסרביים בקוסובו, בקרואטיה ובבוסניה. יותר מ-200 אלף בני אדם נהרגו ויותר ממיליון נעקרו מבתיהם במלחמה שהוביל מילושביץ' כדי לכונן מדינה סרבית גדולה. במשפטו נקט קו הגנה אשר הכחיש כל קשר בינו למעשים שביצעו הכוחות הסרביים.



מילושביץ', יליד 1941, צמח בתוך מפלגת השלטון הקומוניסטית. לאחר מותו של הנשיא יוסיפ טיטו צבר מילושביץ' תמיכה רבה בקרב הסרבים לאחר שנקט קו לאומני, ועשה שימוש פוליטי במתחים האתניים בקוסובו, בהבטיחו "להגן על הסרבים" מהרוב האלבני. בכך שם קץ לטאבו על עיסוק במתחים אלו בתקופת שלטונו של טיטו. הוא עלה לשלטון ביוגוסלוויה ב-1989.



עם נפילת הגוש הקומוניסטי הכריזו הקרואטים על פרישה מיוגוסלוויה העל-לאומית, ועל עריכת בחירות. מילושביץ' הודיע, כי סרביה תגיב לכך בהרחבת גבולותיה, כדי לכלול ב"סרביה הגדולה" גם את המיעוטים הסרבים החיים בחלקים אחרים של יוגוסלוויה. ב-91' כבשה סרביה כשליש משטח קרואטיה. ב1992- פרשה גם בוסניה מיוגוסלוויה, וסרביה פלשה גם אליה. המלחמות היו רצופות פשעי מלחמה וטבח, בייחוד מהצד הסרבי. המלחמה נמשכה עד 1995, והסתיימה שצבאות ברית נאט"ו הצטרפו אליה והפציצו את בלגראד, ולאחר שקרואטיה כבשה את מרבית שטחיה בחזרה. ב1999- ניסה מילושביץ' למנוע בכוח צבאו את ניסיונו של הרוב האלבני בחבל קוסובו להתנתק מסרביה. ב-2000, לאחר שנים של סנקציות מצד מדינות המערב שמוטטו את כלכלת סרביה, הודח מילושביץ' בהפיכה עממית. שנה אחר כך הוסגר לבית הדין בהאג.



כתב האישום על המלחמה בקרואטיה (1991-1992) כולל תשעה סעיפי אישום על הפרה חמורה של אמנת ז'נווה (בהם - רצח; מעצר בלתי חוקי; עינויים; גרימת סבל כבד; אחריות לטרנספר; הרס ופגיעה קשה ברכוש ללא הצדקה צבאית); 13 סעיפי אישום על הפרת חוקי ומנהגי מלחמה (בהם - רצח; עינויים; יחס אכזרי; הרס כפרים; הרס וגרימת נזק לאתרים היסטוריים ולמוסדות דת וחינוך; ביזת רכוש ציבורי ופרטי; תקיפת אזרחים); עשרה סעיפי אישום על פשעים נגד האנושות (בהם - רדיפה על רע פוליטי, גזעי ודתי; השמדה; רצח; כליאה; עינויים; מעשים בלתי אנושיים; גירוש).



אחד הפרקים הבולטים בכתב האישום עוסק בטבח ליד העיר ווקובאר, בנובמבר 1991, שבו פינו חיילים סרבים 255 קרואטים ואחרים שאינם סרבים מבית החולים בעיר, עינו והיכו אותם במשך שעות בחווה ליד העיר - ואז ירו בהם וקברו אותם בקבר המוני.



כתב האישום על המלחמה בבוסניה והרצגובינה (1992-1995) כולל שני סעיפים על השמדת עם - האישום החמור ביותר בדין הבינלאומי - ועל שותפות בהשמדת עם; עשרה סעיפי אישום על פשעים נגד האנושות (בהם - רדיפה; השמדה; רצח; כליאה; עינויים; גירוש; מעשים בלתי אנושיים); שמונה סעיפי אישום על הפרה חמורה של אמנת ז'נווה (בהם - רצח; מעצר בלתי חוקי; עינויים; גרימת סבל כבד; גירוש); תשעה סעיפי אישום על הפרת חוקי ומנהגי מלחמה (בהם - רצח; עינויים; יחס אכזרי; ביזת רכוש ציבורי ופרטי).



הפרק החמור ביותר בכתב האישום, ובמשפט כולו, מתייחס לטבח בסרברניצה: ביולי 1995 נכנסו חיילים סרבים לכפר המוסלמי סרברניצה, שהוכרז קודם לכן כ"מקלט בטוח" של האו"ם ואיכלס פליטים רבים. החיילים הפרידו את הגברים והילדים מבנות משפחותיהם וטבחו כ-8,000 מהם. מאוחר יותר העבירו חיילים סרבים את שרידי הגופות מהקבר ההמוני שאליו הושלכו, במטרה לטשטש ראיות.



כתב האישום על המלחמה בקוסובו (1999) כולל תשעה סעיפי אישום על הפרה חמורה של אמנת ז'נווה (בהם - רצח; מעצר בלתי חוקי; עינויים; גרימת סבל כבד; אחריות לטרנספר; הרס ופגיעה קשה ברכוש ללא הצדקה צבאית); 13 סעיפי אישום על הפרת חוקי ומנהגי מלחמה (בהם - רצח; עינויים; יחס אכזרי; הרס כפרים; הרס וגרימת נזק לאתרים היסטוריים ולמוסדות דת וחינוך; ביזת רכוש ציבורי ופרטי; תקיפת אזרחים); עשרה סעיפי אישום על פשעים נגד האנושות (בהם - רדיפה על רקע פוליטי, גזעי ודתי; השמדה; רצח; כליאה; עינויים; מעשים בלתי אנושיים; גירוש). בין השאר מואשם מילושביץ' בטבח שביצעו אנשיו בתושבים אלבנים בכפר איזביצ'ה במארס 1999: הכוחות הסרביים ירו למוות ב-116 גברים שנשבו, ושרפו למוות שתי נשים מבוגרות בשעה שניסו לברוח לאלבניה.