לא יבוטל כתב אישום נגד חברות הירקות הקפואים בגין קרטל תיאום מחירים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, דחה בשבוע שעבר את טענת חברות הירקות הקפואים ומנהליהן, הנאשמים בהיותם צדדים להסדר כובל, כי יש לבטל את כתב האישום נגדם.



מדובר בכתב אישום שהגישה רשות ההגבלים העסקיים נגד החברות פרי הגליל, ויטה - פרי הגליל שיווק, כור תעשיות - בעבר הבעלים של פרי גליל, סנפרוסט, פוד קלאב ומילוטל העוסקות בשיווק ירקות קפואים. על פי כתב האישום, חברו יחדיו יצרניות הירקות הקפואים לקרטל שנמשך משנת 1992 עד שנת 1998. החברות מואשמות, כי תיאמו מחירים של ירקות קפואים שנמכרו על ידן, וחילקו לקוחות על פי רשימות שערכו.



כתב האישום הוגש גם כנגד המנכ"לים בחלק מהחברות הללו שכיהנו בהן בין השנים 1998-1992, ובהם אבי מרגלית ומנחם רייניץ, ששימשו כמנכ"לים בחברת כור אגרו שריכזה את פעילות ויטה פרי הגליל בקונצרן כור. כמו כן, בין הנאשמים נמצא אהרון לימור שהיה מנכ"ל סנפרוסט עד שנת 1997 ומשה ברושי שהיה מנכ"ל מילוטל.



הנאשמים הגישו בקשה לביטול כתב האישום, שבמסגרתה טענו כי הפעולות המיוחסות להם אינן מהוות הסדר כובל בשל תחולת "הפטור החקלאי" הקבוע בחוק ההגבלים העסקיים. פטור זה מוציא מגדר הסדר כובל: "הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק של תוצרת חקלאית...". המדינה טענה מנגד, כי הפטור אינו חל על המקרה הנדון כיוון שהירקות הקפואים אינם מהווים תוצרת חקלאית אלא מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית.



השופט דחה את טענות הנאשמים. לדבריו, תוצרת חקלאית שנעשה בה עיבוד שהוא הכרחי לשם שיווקה, לא תצא מגדר תוצרת חקלאית. אולם, כאשר העיבוד שנעשה איננו הכרחי לשם השיווק, אז יש לבחנו, האם שונה מטבע בריאתה של התוצרת החקלאית, במצב הצבירה, בצורה, בטעם או בתוספת חומרים זרים. אם העיבוד שנעשה יש בו שינוי, אז אין מדובר עוד בתוצרת חקלאית אלא במוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית.



השופט סולברג קבע כי הירקות המוקפאים אינם תוצרת חקלאית, אלא מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית: העיבוד שנעשה בהם איננו הכרחי לשם שיווקם, שהרי רוב סוגי הירקות משווקים חיים, טריים ולא מוקפאים. כיוצא בזה, העיבוד משנה את המוצר ביחס לתוצרת המקורית. הירקות המוקפאים נקלפים, נחתכים, מצטברים ללקט, עוברים חליטה ולבסוף מוקפאים. לפיכך, סיכם השופט, לא חל לגבי הירקות המוקפאים הפטור החקלאי ואין לקבל את בקשת הנאשמים.