מאת סופי שולמן
"אנחנו נכנסים לשוק בעיתוי מצוין", אומר שרון שר, מנכ"ל חברת רדווין (Radwin) המצטרפת בימים אלה לנבחרת הישראלית בשוק פתרונות הגישה האלחוטיים לרשתות רחבות פס. רבים יחלקו על אמירה מפתיעה זו לאור ההידרדרות המתמשכת במחיר מניותיהן של החברות הפועלות בשוק זה, ובמיוחד לאחר שפירסמו באחרונה אזהרות רווח.
עד לפני חצי שנה היה שוק הפתרונות האלחוטיים אחד השווקים הלוהטים, והחברות שפעלו בו התקבלו בברכה על ידי המשקיעים בוול סטריט. המתחרות של רדווין שהוקמו במקביל אליה, מיהרו להנפיק את מניותיהן בנאסד"ק; ואילו היא המשיכה לפעול כחברת סטארט-אפ למהדרין המתאפיינת בפיתוח ולא במכירות.
רדווין הקדישה תקופה ארוכה לפיתוח מערכת אופטימלית שתוכל לדחוק את מתחרותיה בשוק, רובן ישראליות. אמנם החברה הוקמה כבר ב-97' במסגרת קבוצת רד-בינת שבבעלות האחים יהודה וזהר זיסאפל, אך היא מתחילה למכור את המוצרים הראשונים בימים אלה.
משרדיה של רדווין ממוקמים ברמת החייל בתל אביב והיא מעסיקה כיום 70 עובדים, מרביתם במחלקת המחקר והפיתוח. שר (34), שעבד במשרד הביטחון, מנהל את החברה מהקמתה.
בפברואר 2000 היא השלימה גיוס הון חיצוני מקרנות ההון סיכון פולריס וג'נסיס, שהשקיעו בה 12.5 מיליון דולר לפי שווי של 27.5 מיליון דולר. האחים זיסאפל מחזיקים כיום בקרוב למחצית ממניות החברה.
לדברי שר, בימים אלה נמצאת רדווין בתחילתו של גיוס הון חיצוני נוסף, שלהערכתו יושלם בהצלחה. תחזיתו מבוססת על תגובות שהוא מקבל ממשקיעים פוטנציאליים שכנראה לא נרתעים מהשוק האלחוטי הבעייתי.
החברה פיתחה פלטפורמה לגישה אלחוטית לרשתות רחבות פס המאפשרת גישה לאינטרנט והעברת שירותי קול, ומיועדת בעיקר לשוק העסקי. הפתרונות שלה פועלים בטווח תדרים שסביב ל-3.5 ג'יגה הרץ ומותאמים לתקן הסלולרי החדש - G3. לדברי שר, זהו הפתרון היחיד כיום התואם לתקן החדש שאמור להתקבל בקרוב במדינות רבות. יתרון נוסף של המוצר הוא הנצילות הגבוהה של תאי תקשורת המאפשרים חיבור מספר רב יחסית של מנויים לארון מרכזי אחד.
כעת, לאחר שזכתה בשני מכרזים ראשונים בתולדותיה, מוכנים ברדווין להסביר מה גרם לנפילתן של המתחרות הישראליות - בהן נטרו , VYYO, פלוואר ובריזקום , מה החסרונות שלהן ומדוע הם סבורים כי רדווין הקטנה טובה יותר.
"בריזקום ופלוואר מיהרו לצאת לשוק עם מוצר"
שר סבור כי בריזקום ופלוואר, העומדות על סף מיזוג שייצור את חברת אלוואריון, מיהרו לצאת לשוק עם מוצר ולא עצרו לחשוב מהי הטכנולוגיה שיעדיפו הלקוחות בעתיד הקרוב. "ייתכן שההחלטה שלהן היתה נכונה", הוא אומר. "עובדה היא שעל אף אזהרות הרווח שפירסמו שתי החברות לפני שבוע, הן מצליחות למכור בהיקפים נאים. הבעיה האמיתית היא אצל נטרו ו-VYYO שנשחקו לגמרי וצריכות להתחיל את הכל מחדש. "כל חברה מגיעה לשוק עם התפישה הטכנולוגית שלה. בריזרקום ייעדה את המוצר לשוק הגישה האלחוטית לאינטרנט ופיתחה את הטכנולוגיה על בסיס פרוטוקול אינטרנט. כעת מסתבר כי מרבית ההכנסות בשוק שלנו הן דווקא מהעברת שירותי וקול ולא נתונים, וכך בריזקום מפסידה למעשה כ-70% מההכנסות שהיו יכולות להיות לה".
לפלוואר המנוהלת בידי אמנון יעקובי, יש בעיה הפוכה. לדעת שר החברה כיוונה את מוצריה לשוק העסקים הקטנים. בשוק זה הביקוש הוא דווקא לגישה לרשת האינטרנט, כשהיתרון היחסי של מערכות פלוואר נעוץ באספקת שירותי קול.
על אף הסינרגיה הברורה בין מוצרי בריזקום לאלה של פלוואר שהיתה אחת הסיבות המרכזיות להחלטתן להתמזג, מעריך שר כי פיתוח המוצר שישלב את הטכנולוגיות והיתרונות של שתי החברות ייארך לפחות שנתיים. לכן, לדבריו, הוא אינו חש איום מהמיזוג שנוצר בימים אלה ממש.
שר חש עוד פחות מאוים מפעילותן של נטרו שהוקמה על ידי גדעון בן אפרים, ו-VYYO שמאחורי הקמתה עומד היזם דווידי גילה. "לנטרו יש פתרון רק בתדרים הגבוהים ואין פתרון לטווח התדרים המקובל כיום במרבית מדינות העולם - 3.5 גי'גה הרץ. כיום מתחילים לחשוב בחברה על מוצר חדש, אך תהליך הפיתוח יהיה ארוך ועשוי להגיע לארבע-חמש שנים".
ואכן, נראה כי נטרו נקלעה למשבר עסקי. באזהרת רווח חמורה שפירסמה לפני שבוע היא הודיעה כי הכנסותיה ברבעון השני של 2001 יסתכמו ב-2 מיליון דולר בלבד, כעשירית מהכנסותיה בתקופה המקבילה ב-2000.
VYYO לא פירסמה אזהרת רווח לרבעון השני, אך בסיום הרבעון הקודם עשתה כן ואותתה למשקיעים כי מצבה לא עומד להשתפר בקרוב. לדברי שר, הטעות של גילה נעוצה בהימור על השוק האמריקאי. "בארה"ב מקובלים תדרים שונים משאר מדינות העולם ויש בה רק שני לקוחות מרכזיים - MCI וורלדקום וספרינט", מסביר שר. "ב-2000 מכרה VYYO את מוצריה ל-MCI, עד שהאחרונה הפסיקה לקנות במסגרת ההקפאה של תקציבי הרכש בשוק הטלקום".
בניגוד לארה"ב, באירופה עדיין ממשיכות מפעילות התקשורת להצטייד בטכנולוגיות חדשות לגישה לרשתות בפס רחב, בעיקר על רקע העדפה אירופית מסורתית של תקשורת הסלולרית. ואולם, לדעתו של שר, אופי השווקים והלקוחות בתחום הגישה האלחוטית עבר שינוי משמעותי במחצית השנה האחרונה והמיצוב של המוצרים השתנה.
"לפני חצי שנה עוד חשבנו כי הוויירלס יתחרה ראש בראש בטכנולוגיות הגישה הנוספות, מודמי כבלים ומודמי DSL דיגיטליים, המאפשרות את חיבור הלקוחות על בסיס התשתית הקיימת של חוטי נחושת", אומר שר. "כיום ברור כי קשה מאוד להיכנס לשווקים של מערב אירופה, בהם כבר קיימת תשתית טובה".
השוק האלחוטי נסוג מאירופה
"כיום אנו רואים כי הפוטנציאל העיקרי טמון במדינות הלא מפותחות, שבהן התקשורת יקרה והתשתית לא טובה", אומר שר. עם מדינות אלה נמנות בעיקר מדינות דרום אמריקה וכן מרכז ומזרח אירופה. גם שני המכרזים שבהם זכתה באחרונה רדווין הם לאספקת שירותי גישה למפעילות תקשורת במרכז אירופה. שר מעריך כי ההכנסות מפרויקטים אלה יסתכמו בעשרות מיליוני דולרים בטווח של שלוש שנים.
רדווין ומתחרותיה כבר לא פונות היום למפעילות התקשורת הצעירות (CLEC's), שהיו פופלריות עד לפ
רדווין: גישה חיובית בתקופה שלילית
הארץ
11.7.2001 / 8:23