האם הבנקים צריכים לחשוש? הסקטור העסקי הגדיל לקיחת אשראי ב-9%; כל הגידול ממקורות חוץ בנקאיים

קצב גידול האשראי לסקטור העסקי של המשקיעים המוסדיים, שהיה מהיר מאוד בשנים הקודמות, המשיך והואץ השנה כך שיתרתו הוכפלה במהלך השנתיים האחרונות. כמעט כל תוספת האשראי השנה באה מהשקעות של משקיעים מוסדיים באג"ח סחירות ולא-סחירות, שהנפיקו חברות עסקיות בבורסה בתל אביב.



בבנק ישראל סבורים כי שינויים אלה באשראי משקפים את תהליך היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר, בעקבות הרפורמות הרבות במערכת הפיננסית - תהליך שצפוי להיות מואץ בעקבות יישום רפורמת בכר בסוף 2005. תהליך זה תורם להגברת היציבות הפיננסית, בעיקר משום שהוא מגדיל את פיזור החשיפה לסיכוני האשראי במשק, אך הוא מציב אתגר גדול בפני המשקיעים המוסדיים והפיקוח עליהם בכל הקשור לטיפול בסיכוני אשראי.



בבנק מציינים כי השינויים במבנה האשראי תורמים ליציבות הפיננסית בכך שהם מגוונים את מקורות המימון של הפירמות ומפחיתים את התלות שלהן באשראי בנקאי, מקטינים את החשיפה של הבנקים ללווים גדולים, מפחיתים את הדומיננטיות של הבנקים במערכת הפיננסית ובמשק ותורם לפיתוחו של שוק ההון. יחד עם זאת, תהליך זה מציב בשנים הקרובות אתגר מורכב בפני השחקנים המרכזיים במערכת הפיננסית, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים, ורשויות הפיקוח, בטיפול בסיכוני האשראי, על כל היבטיהם.



סך האשראי במשק, הכולל אשראי לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי הבית מכל המקורות, עמד בסוף דצמבר 2005 על 1,344 מיליארד שקל - עלייה של 5% לעומת 2004. ב-3 השנים האחרונות עמד קצב הגידול על 3%.



בניגוד לשלוש השנים הקודמות, בהן חלק משמעותי מהגידול באשראי במשק התרכז באשראי לממשלה, הגידול ב-2005 התרכז כולו באשראי לסקטור הפרטי, ובעיקר בסקטור העסקי, אשר יתרת האשראי שלו עלתה השנה ב-47 מיליארד. יתרת האשראי לממשלה נותרה ללא שינוי כאשר חלקה של הממשלה באשראי במשק עדיין גבוה (41%). השינויים בהרכב האשראי השנה משקף חזרה למצב יציב יותר בו חלקה של הממשלה בשוק האשראי קטן ומפנה מקורות לסקטור הפרטי - תהליך הנובע מהפחתה של הגירעון בתקציב הממשלה וחזרה למסלול של ירידה בחוב הממשלתי יחסית לתוצר, כך נמסר היום מתחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל.