הרבה מאוד פנים ושמות התחלפו בתהליך הארוך של מכירת הבנקים שהולאמו על ידי המדינה בשנות ה-80, בעקבות משבר ויסות המניות. איציק קליין היה שם כבר מראשית שנות ה-90, כאשר תיפקד כסגן החשב הכללי במשרד האוצר. ב-95' היה מעורב בהנפקה הראשונה של בנק דיסקונט, וב-2000 הגיע לנכסים מ.י, שייעצה לשר האוצר והכינה את הקרקע לקראת ההפרטות הצפויות.
למרות השבחים הרבים שקליין חולק היום לכל מי שהיה שותף למהלכים, בעבר הוא ידע ימים פחות יפים. לדרך המשותפת של הפרטת הבנקים הוא יצא עם החשב הכללי דאז, שי טלמון, המשיך עם ניר גלעד וסיים עם ירון זליכה. בדרך הוא התמודד גם עם יו"ר נכסים מ.י, מיכל עבדי.
איך התמודדת עם ארבע דמויות כל כך דומיננטיות?
"מי שמגיע להיות חשב כללי זה אנשים משכמם ומעלה. אני הייתי ותמיד אהיה איש של צוות. כך עבדתי בעבר, וכך אמשיך לעבוד בעתיד. התפקיד של נכסים מ.י היה לייעץ לשר האוצר ולהכין את התנאים למכרזים. החשב הכללי הוא לפעמים בא כוחו של שר האוצר בעניינים מסוימים. למרות זאת, באף שלב של הדרך זה לא היה הם ואנחנו".
מלבדך יש בנכסים מ.י שלושה אנשים. מה נותר לכם לעשות אחרי הפרטת דיסקונט ולאומי?
"קודם כל נשאר לגמור את ההעברה הסופית של הבעלות לסרברוס-גבריאל, וללוות את האופציה שקבוצת ברונפמן קיבלה בדיסקונט. בנוסף אני גם מנכ"ל ענבל, שבה יש 120 עובדים שאחראים על הביטוחים העצמאיים של הממשלה - פעילות בהיקף של כמיליארד דולר, שכוללת בין השאר את ביטוחי הרשלנות הרפואית של המדינה. ענבל גם מכינה עבור הממשלה את התשתית לפרויקטים של BOT כמו התפלה וכבישים. באחרונה החברה קיבלה גם את התפקיד של ניהול החוב הממשלתי. למרות כל התפקידים האלה, זה כבר לא אותו דבר, זה לא כמו התקופה של הפרטת הבנקים".
מה אתה בעצם אומר?
"אני נמצא עכשיו בפרשת דרכים. מיציתי פרק מאוד חשוב ומעניין בחיי. אפשר למצוא מעט מאוד תפקידים כל כך מעניינים בגופים ציבוריים, ואפילו בגופים פרטיים".
תעזוב את האוצר הקרוב?
"בתקופה הקרובה אני מתכוון לפקוח את העיניים".
לאן מועדות פניך?
"אני מאמין שאעסוק בניהול בתחום הפיננסי".
התפקיד שלך איפשר מגע עם בכירי המשק. כבר סיכמת על מקום עבודה חדש?
"זה לא עובד ככה. אתה לא בא לאדם שמנהל איתך משא ומתן לרכוש את הבנק ושואל אותו אם יש לו משרה מעניינת בשבילך. אף אחד מהבכירים שעזבו את האוצר בשנים האחרונות לא עזב כשיש לו סיכום במקום אחר בשוק. שי טלמון, שעזב להפועלים, התנהל עד יומו האחרון באוצר מול הבנק כאחרון הקשוחים, ועמד על כך שהבנק לא יקבל שום דבר מעבר למה שמגיע לו".
אז איך מוצאים עבודה כשעוזבים את משרד האוצר?
"ממתינים שתעבור תקופת הצינון. כותבים קורות חיים. מבקשים להיפגש עם מנהלים בשוק - בעצם עושים רוד-שואו. הבעיה היא לא למצוא את מקום העבודה הבא, אלא למצוא מקום טוב. היתרון בלבוא מהאוצר זה שקרוב לוודאי שיסכימו להיפגש איתך".
מה אתה שומע מחברים לנשק? קר שם בחוץ?
"אין ספק שהסקטור הפרטי זה סיפור אחר. כשאתה בא מעמדה של האוצר, יש מאחוריך עוצמות מגבות שלא קיימות בסקטור הפרטי. למרות זאת, ממה שאני רואה מסתגלים ומבצעים את ההתאמות. אין ספק שזה אתגר בפני עצמו".
"סרברוס רצתה מאוד לרכוש את דיסקונט"
רם דגן
15.3.2006 / 8:53
