השופט מלץ מאשר כי אלי ארוך איים עליו בבוררות

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה היום בקשת חברת כלל פיננסים בטוחה (לשעבר אילנות בטוחה) לביטול פסק הבורר שניתן על ידי שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב מלץ. לפי פסק הבורר על בטוחה לשלם כ-95 מיליון שקל לסוחר המעו"ף אלי ארוך. מהבקשה שהוגשה על ידי עורכי הדין רם כספי וגד טיכו, עולה כי הבורר מלץ היה נתון לאיומים מצד ארוך, שאף הגיע לביתו, פסח על השומר הנמצא דרך קבע בכניסה לבניין, ואיים על הבורר.

לטענת המבקשות, "פסק הבורר הינו על פניו בלתי סביר בעליל ולוקה כמעט בכל הפגמים המהותיים והפרוצדורליים הקיימים בספר החוקים". כמו כן, נטען כי הליכי הבוררות התנהלו "בניגוד לכללי צדק בסיסיים ביותר". בבקשה מצוטטים בפירוט איומים שהשמיע ארוך כלפי עובדי אילנות בטוחה ובני משפחותיהם, וכלפי עדים אחרים מטעמה.

אלי ארוך כבר הורשע בעבר בגין איומים ומעשי אלימות נגד שורה של עדים בפרשה, ונדון ל-22 חודשי מאסר בגין בפועל. כעת טוענות המבקשות, כי גם הבורר עצמו היה קורבן לשיטותיו האלימות של ארוך. לפי הנטען, ארוך הגיע לביתו של הבורר ללא תיאום עם המבקשות ומבלי שידעו על כך. זאת ועוד, דבר ביקוריו של ארוך בביתו של מלץ לא הובא לידיעת המבקשות על ידי האחרון. דבר ביקורים אלה נודע למבקשות רק לאחר תום הבוררות. לפי הבקשה לביטול פסק בורר, בשיחות טלפון שנציגי המבקשות קיימו עם הבורר ושהוקלטו על ידם, השופט מלץ הודה בכך שארוך איים עליו:

"שאלה: הוא [אלי ארוך] בא אליך הביתה? מלץ: הוא היה בא עכשיו כבר לא..." ..... "ש: כמה פעמים הוא בא אליך? מלץ: או... שתיים שלוש..." .... "ש: הוא פשוט בא אליך ונכנס לבית מלץ: כן..."

"ש: זה הוא [אלי ארוך] עצמו איים עליך או שזה חברים שלו? מלץ: איזה חברים?!"

"ש: הוא בעצמו? מלץ: ודאי הוא פנה אלי עורך הדין בשמו"

"ש: הוא איים עליך גם מחוץ לישיבות? מלץ: לא עכשיו, אבל בשלבים יותר קדומים."

"ח: בשלבים יותר קדומים הוא איים עליך? מלץ: כן"

"ש:...אני לא מבינה איך הוא נכנס, הרי יש לך שומר בבניין, לא? מלץ: כן"

"ש: אז איך הוא נכנס אליך לבית? מלץ: אה... אני לא יודע באמת שלא..."

"ש: מה אתה אומר ולמה לא הזמנת משטרה מלץ: אה.. לא סומך עליה"

"ח: אתה לא סומך על המשטרה? מלץ: לא"

הקלטות ותמלילי השיחות שבהם מלץ מודה כי היה נתון לאיומים במהלך תקופת הבוררות צורפו לבקשה. הודאת מלץ עומדת בסתירה להודעה כתובה שנתן הבורר בעניין זה, לפיה הוא לא היה נתון לאיומים ו"לא היו דברים מעולם". גם במהלך הבוררות אמר הבורר כי הוא "מרגיש מאוים". לטענת המבקשות, הלחץ שבו הבורר מלץ היה נתון, הוא שהביא אותו לפסוק לטובת ארוך סכום דמיוני של 95 מיליון שקל. לפי הבקשה, "פסק הבורר ניתן על ידי אישיות משפטית רמה שברמות, שופט בדימוס של בית המשפט העליון, עתיר ניסיון שיפוטי. דווקא לנוכח זאת, לא ניתן להסביר את פסק הבורר התמוה (בלשון המעטה), אלא בכך שטרור האיומים אותו הפעיל אלי ארוך על עדים, על בא כוח המבקשות בהליכי הבוררות ואף על בא כוח שלו, לא פסח על הבורר הנכבד".