גילוי נוסף בפרשת רפקו: הנפיקה אג"ח מזויפות בסך של 525 מיליון דולר

שנה לפני הנפקת רפקו לציבור ונפילתה המסחררת, קיבלו בכירים בחברה יותר ממיליארד דולר במזומן - סמנכ"ל הכספים לשעבר, קיבל 45 מיליון דולר כשפרש.



הרשות לניירות ערך והתביעה במנהטן, ניו יורק, מנסות להבין כיצד נוצרו איגרות החוב ומי עמד מאחריהן. ב-17 באוקטובר 2005 הודיעה רפקו על פשיטת רגל. החוב לנושים בעת פשיטת הרגל עמד על 16.8 מיליארד דולר. שבוע לפני כן, השתמש לכאורה מנכ"ל רפקו פיליפ בנט, בהלוואה מבאווג כדי לשלם חובות אבודים שהסתיר ממשקיעיו. בנט מכחיש כי עבר על החוק.



באוגוסט 2004 נמכר נתח גדול מרפקו לחברת ההשקעות הפרטית תומס ה. לי פרטנרס, תמורת 1.057 מיליארד דולר. רוב הבכירים שקיבלו תשלומים במזומנים זכו להם לאחר סיום עסקה זו. ביניהם, פיליפ בנט, המנכ"ל המודח שמואשם עתה בהונאת המשקיעים בגין הלוואה בסך 435 מיליון דולר שלקח מהחברה מבלי לדווח עליה, וטוני גרנט - המנכ"ל הקודם של רפקו - זכו לסכום גדול במיוחד של 550 מיליון דולר ביחד. בנט אף קיבל 507 מיליון דולר נוספים בנפרד. בנט לא מימש את כל אחזקותיו ברפקו והמשיך להחזיק 383 מיליון דולר במניות החברה.



גרנט ובנט היו הבעלים העיקריים של רפקו לפני המכירה לתומס ה. לי, והחזיקו כל אחד ב-45% ממנה. חברה האוסטרית באוואג אוברסיז החזיקה ב-10% מרפקו, והיא הנושה הגדולה ביותר של רפקו. בוואג טוענת כי רפקו חייבת לה 425 מיליון יורו.



בנט, שהחשיפה בעניין ההלוואה שלקח הביאה להדחתו ובהמשך לפשיטת הרגל של החברה, החזיר את הכספים באותו יום שבו נחשפה הפרשה. את ההחזר מימן באמצעות הלוואה מבנק באוואג, וכעירבון השתמש במניותיו ברפקו, שנסחרו באותה תקופה בטווח של 29-28 דולר למניה.