מה שקורה הוא שרוב הכסף שלכם, זה שבקופת הגמל, בחברות הביטוח, בקרנות נאמנות ובקופת הפנסיה נמצא אמנם "בבורסה", אבל הוא לא מושקע במניות, אלא בשוק אחר - שוק איגרות החוב. שיעורי ההשקעה כמובן משתנים בין הקופות ומכשירי ההשקעה השונים, אבל באופן כללי אתם יכולים להעריך שלפחות 70% מהכסף שלכם נמצא באיגרות חוב ולא במניות.
שם, בשוק איגרות החוב, יש היום בעיה לא פשוטה. קחו למשל את איגרות החוב השקליות שמנפיקה הממשלה, אלו המכונות "שחר": הן ירדו מתחילת השנה ב-0.22%. אם תיקחו את איגרות ה"שחר" הארוכות, אלה שאורך החיים שלהן הוא מעל 5 שנים, תגלו שהן ירדו מתחילת השנה ב-0.72%. אם מוסיפים לכך את האינפלציה מתברר שההפסד הריאלי שלהן כבר מסתכם ב-1.14%. מרגיז, לא?
אבל רק רגע: האם איגרות החוב הן לא מכשיר השקעה סולידי, כמו תוכנית חיסכון? האם הן לא אמורות להיות חסינות מפני הפסדים? אז זהו, שלא. איגרות חוב יכולות לרדת, הן אכן יורדות בחודשים האחרונים והתחזית היא שהן גם תמשכנה לרדת במהלך 2006.
ראשית, הסבר קצר: כאשר אתם קונים איגרת חוב, אתם נותנים הלוואה למישהו - לאדם, לחברה או לממשלה, בישראל או בחו"ל - ותמורת ההלוואה אתם מקבלים ריבית כלשהי. עכשיו העניין מעט מסתבך: ההלוואה הזו נסחרת בבורסה והמחיר שלה נע מעלה ומטה ומשתנה על פי הביקוש וההיצע ובעיקר לפי שערי הריבית במשק. כאשר הריבית יורדת ההלוואה שווה יותר, מאחר שאם הריבית היום יורדת ל-3% ברור שחוזה שמעניק ריבית של 5% פשוט שווה יותר. מתוך הנחה כמובן שההלוואה אכן תוחזר. בדיוק על פי אותו היגיון, אם הריבית במשק עולה ל-7%, הרי שההלוואה (איגרת החוב) שווה פחות כי אנשים יעדיפו לתת הלוואות חדשות בריבית הגבוהה יותר.
במהלך 2003 ו-2004 הריביות בישראל ירדו במהירות, מחירי איגרות החוב עלו, וכל המשקיעים בישראל נהנו מתשואות גבוהות. גם איגרות החוב עלו, גם המניות זינקו וכולם חגגו. אבל בחצי השנה האחרונה הגלגל התהפך: הריביות דווקא עולות ואיגרות החוב יורדות בערכן. השאלה הגדולה היא מה יקרה מכאן והלאה לריבית. עבור רוב המשקיעים והציבור השאלה הזו יותר חשובה מאשר עתידו של שוק המניות.
עכשיו העניין מסתבך פעם נוספת. לשם שינוי, המצב של המשק הישראלי מצוין ואין סיבה מקומית לעליית הריבית. לממשלה יש כסף, האינפלציה נמוכה - הכל בסדר. אלא שהריבית בישראל מזמן לא נקבעת על ידי ישראלים אלא על ידי האמריקאים. מדוע? בעולם שבו אין הגבלות על השקעות בחו"ל, כולם מתיישרים סביב הריביות בארה"ב: אם הריבית שם עולה, לשאר המדינות אין הרבה ברירה אלא להעלות גם הן את הריבית, אחרת הכסף שלהן יברח לארה"ב. גם בנק ישראל מרגיש שאין לו ברירה, והוא מעלה את הריבית בישראל בקו כמעט ישר עם עליות הריבית באמריקה.
זו השורה התחתונה: הריביות באמריקה עולות, רוב המומחים צופים שהן תמשכנה לעלות בחודשים הקרובים ומצבן של איגרות החוב בכל העולם נראה לא מעודד. מרבית הסוחרים הפועלים בשווקים האלה נמצאים במגננה ומנסים בעיקר למזער נזקים ולהיפגע כמה שפחות.
ביל גרוס, איש המכונה "מלך האג"חים" בארה"ב, כותב החודש כי מצבה הכלכלי של ארה"ב נראה לא טוב בטווח הארוך, לא ברור איך היא תחזיר את טריליוני הדולרים שהיא חייבת לשאר העולם והמשמעות היא שאמריקה תצטרך להמשיך ולהציע ריביות גבוהות כדי לשכנע את העולם להמשיך ולגלגל את החוב שלה. אם הריביות אכן ימשיכו לעלות - הרי שצפויים לנו עוד חודשים שבהן קופת הגמל "עצמה", וכל שאר הקופות והקרנות, יודיעו לנו ששוב הפסדנו כסף בחודש שעבר. על רווחים כמו אלה שנרשמו בקופות הגמל ב-3 השנים האחרונות לא כדאי אפילו לחלום.
זהירות, דובים באיגרות החוב
איתן אבריאל
15.3.2006 / 17:58