ישראל: נשים בעסקים רואות בתחרות קושי

המחקר, שנערך בקרב 500 גברים ונשים בניהולה של שירית בן-ישראל, מנכ"לית S.T.S להעצמת נשים, בדק את יחסם של גברים ונשים ל-100 מושגי מפתח מעולם העסקים. מן המחקר עולה תוצאה חד-משמעית: למרות כניסת הנשים לעולם העסקים, תפישת העולם העסקי שונה אצל גברים ונשים.



המחקר בדק את היחס לכמה מושגי מפתח מעולם העסקים: למשל, כשאשה שומעת את המלה תחרות היא רואה מולה קושי ולכן מגדירה את הניצחון "לא הכרחי", בעוד שהגבר מתעורר לחיים ומעמיד את הניצחון כמטרה חדשה. אחד הכלים להשגת ניצחונות כאלו אצל גברים הוא חוצפה ישראלית בריאה, וגם רשת קשרים שהם מפתחים. הנשים, מאידך, רואות בחוצפה חוסר תרבות, ומשתמשות ברשת הקשרים בעיקר כדי ליצור קשרי חברות. לגבי תרומות, הגברים מחפשים את השורה התחתונה, "מה ייצא לי מזה", בעוד שנשים רואות בכך נתינה ללא בקשת תמורה.



ההבדלים, לפי בן-ישראל, טמונים בתהליכי החינוך השונים שחווים שני המינים במהלך הסוציאליזציה (חיברות): בעוד הנשים מחונכות לחשיבה תהליכית, הגברים מחונכים לחשיבה תוצאתית. החינוך השונה מייצר תפישות שונות, וכתוצאה מכך גם דפוסי התנהגות שונים בתכלית בין גברים ונשים: בעוד הנשים ממוקדות בחוויה, הגברים חותרים אל המטרה.



המחקר בדק גם את דעתם של גברים ונשים בעסקים על כמה מודלים של מצליחניות בחברה הישראלית: שולמית אלוני צוינה כמבריקה, נערצת ומנהיגה, פנינה רוזנבלום נעה בין קיטש למודל הצלחה בתחום הקוסמטיקה, לימור לבנת מאופיינת בחוזק, כוחנות ומרפקים, אילנה דיין מוגדרת כמרשימה, ייסודית ומוערכת ושלי יחימוביץ' ממשיכה להיות ממוצבת כמרגיזנית עם אפיונים הנעים בין דומיננטיות לאגרסיוויות.



מסקנות המחקר הן שבטווח הקצר ייאלצו נשים להתאים עצמן לכללי המשחק בעולם העסקים, המתנהל עדיין לפי קודים גבריים. בטווח הארוך, כדי ליצור תקשורת אפקטיווית בין גברים לנשים בעולם העסקים, מומלץ לכל צד להשקיע בלימוד עולם המושגים של הצד השני ובכך ליצור יתרון תחרותי.