הבורר מלץ לא לבד: איך נשלף "נשק יום הדין" לביטול פסקי בוררים

באוקטובר 2004 התפטר במפתיע הבורר מיכאל בן יאיר, שופט בדימוס והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, לאחר שגילה כי חוקרת פרטית נשלחה אליו והקליטה אותו. בן יאיר כיהן במשך שלוש שנים כבורר בסכסוך שכר טרחה שהתנהל בין עו"ד יקותיאל נתנזון לבין סולל בונה ממנה תבע 5.5 מיליון שקל.



הודעת ההתפטרות הלקונית ניתנה חמישה ימים לאחר שעו"ד נתנזון, שיוצג בבוררות באמצעות עו"ד יעקב שרעבי, העביר לו "בקשה להשיב על שאלות בדבר היכרות הבורר עם צד לבוררות". בשאלות נרמז כי בן יאיר מקיים לכאורה קשרים עם גורמים בכירים בשיכון ובינוי, ששולטת בסולל בונה, ובין היתר עם עוזי ורדיזר, יו"ר שיכון ובינוי.



הגילוי כי חוקרת פרטית היתה מעורבת עלה מהתצהיר שצורף לשאלות ובו נכתב כי המידע נתמך במקורות שונים, "לרבות שיחות שהוקלטו על ידי משתתף בהן, שניהל הבורר הנכבד, מהן עולה הצורך ההכרחי במתן הבהרות".



כשקרא בן יאיר את הדברים, לדבריו, הוא קישר אותם מיד לשיחת טלפון שקיבל מאישה שביקשה לערוך אצלו הליך גישור וביקשה לצורך כך להיפגש עמו לפגישת היכרות. "היא אמרה שהיא קיבלה המלצות עלי מסולל בונה, זה היה נראה לי מוזר, חשדתי וסירבתי להיפגש איתה. כשקראתי את הבקשה של עו"ד נתנזון, הבנתי במה דברים אמורים".



בקשתו של נתנזון, במסגרתה ביקש עקב התפטרותו של בן יאיר להחזיר את התיק לביהמ"ש, הגיעה לשולחנו של רשם ביהמ"ש המחוזי בתל אביב שמואל ברוך, וזה הגדיר אותה כ"בקשה שערורייתית הראויה לכל גינוי".