קנסות בסך 35 מיליארד דולר שהוטלו על חברות בארה"ב, בגין נזקים ופגיעה בעובדים, לא שולמו

קנסות של מיליוני דולרים שהוטלו בעקבות מקרים כמו מות עובדים בעקבות פיצוצים בצינורות גז ובמכרות פחם וחשיפת עובדים לקרינה במעבדות גרעיניות, לא שולמו על רקע מגוון סיבות, החל מפשיטות רגל של החברות שנקנסו, דרך מו"מ בין החברות לעובדים וכלה בהיעדר מעקב מצד הרשויות אחר תשלומי קנסות.



רשויות פדרליות הטילו בשנת 2004 בלבד קרוב ל-100 אלף קנסות ופיצויים בסכום כולל של 7.8 מיליארד דולר, אולם גבו פחות ממחצית הסכום. התחום שבו גביית הקנסות הוא הנמוך ביותר הוא פשעי צווארון לבן, בו שולמו רק 7% מהקנסות שהוטלו, לפי נתוני משרד החשב הכללי בארה"ב (GAO). הממשל הפדרלי אמנם גובה קנסות ופיצויים בסך מיליארדי דולרים מדי שנה, אולם היקף הגבייה משתנה בהתאם לרשות שבה מדובר, לאזור הגיאוגרפי ולאופי המקרים.



קנסות רבים שהטילו רשויות בעקבות פרשות שזכו לחשיפה בתקשורת, ואשר נועדו להוכיח כי הרשויות אינן מהססות לנקוט באמצעים חריפים במקרים של פגיעה בעובדים, לא שולמו בסופו של דבר. במקרים אחרים, לאחר מו"מ בין הנקנסים לרשויות, שולמו סכומים נמוכים בהרבה, אשר מהווים לעיתים כ-1% בלבד מסך הקנס המקורי. רשויות רבות בארה"ב רשאיות, על פי חוק, לצמצם את סכומי הקנסות במקרים שבהם הנקנסים נוקטים בצעדים לתקן את הליקויים שהובילו מלכתחילה להטלת הקנסות.



כך למשל, עשרות קנסות בסכומים של עד 180 אלף דולר שהוטלו על ידי משרד העבודה האמריקאי על מעסיקים בגין הפרת זכויות הפנסיה של עובדים, הניבו בסופו של דבר גבייה של קנסות של 2,000 דולר לכל היותר. במקרה אחר, פרשת הונאה מסחרית בהיקף של 61 מיליון דולר שחשפו רשויות המכס בארה"ב, הסתיימה בגביית קנס בסך 15 אלף דולר בלבד.



דוגמה נוספת למדיניות הגבייה הרכה של הרשויות היא קנס של יותר מ-3 מיליון דולר שהטיל בשנת 2000 משרד התחבורה האמריקאי על מפעילת צינורות הדלק אולימפיק פייפליין, בעקבות דליפה של 230 אלף גאלון דלק מצינור במדינת וושינגטון, אשר גררה פיצוץ הרסני שבו נהרגו שני ילדים בני עשר וצעיר בן 18. בשנה שעברה, צומצם הקנס לסכום של 250 אלף דולר.



במקרה אחר, צומצם קנס בסך 435 אלף דולר, שהטילה הרשות לבטיחות מכסות בארה"ב על מכרה פחם במדינת אלבמה בעקבות פיצוץ שגרם למותם של 13 בני אדם בשנת 2001, לסכום של 3,000 דולר בלבד.