אדם טבע ודין לקראת יום המים העולמי: תהליך קבלת ההחלטות במדיניות התכנון של משק המים לוקה בחסר

כיום פועלים בישראל מספר מתקי התפלה כשהבולט שבהם הוא מתקן VID באשקלון המפיק 100 מיליון מ"ק מים בשנה. בימים אלה מוקם בחוף פלמ"חים מתקן נוסף בעל כושר הפקה של 30 מיליון מ"ק מים. מתקן נוסף נמצא כיום בשלבי מכרז והוא עתיד לקום בשטח תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה, והוא מתוכנן להיות בעל כושר ייצור של 100 מיליון מ"ק בשנה בדומה לאשקלון. החלטת הממשלה קבעה, כי מתקני ההתפלה יגיעו ל-315 מיליון מ"ק בשנה ואכן שני מתקנים נוספים נמצאים בשלבים שונים של קידום. מתקן אחד של מקורות בעל כושר ייצור של 45 מילין מ"ק באשדוד ומתקן נוסף המתוכנן לקום בקיבוץ שמרת בצפון בעל כושר ייצור של 30 מיליון מ"ק וקידומו נבחן כיום שנית.



על פי הדו"ח של אט"ד, מדיניות המעודדת התפלת מי ים פוגעת בעקרון הצדק החברתי. "יש לתת עדיפות לניהול הביקוש למים באמצעות שימוש יעיל במים, מחזור מים אפורים, טיהור ומחזור שפכים ועוד. התפלת מי ים נועדה לפצות על גידול בצריכת המים בעתיד ועל אובדן מים בשל זיהום רק כאמצעי אחרון, אך בפועל ההתפלה ננקטת כאמצעי עיקרי אשר נותן מענה לצריכת יתר של משאבי המים הטבעיים של ישראל, צריכה לה שותפים בעיקר העשירונים העליונים, הצורכים את המים כמותרות להשקיית גינות פרטיות, מילוי בריכות שחייה והחקלאים הצורכים את המים. ממשלת ישראל משלמת כיום כ-265 מיליון שקל עבור 100 מלמ"ק בשנה.



"נציבות המים ומשרד האוצר פועלים בשנים האחרונות כשהם מתבססים על הנחות יסוד המנוגדות לעקרונות פיתוח בר קיימא מקובלים, להגדיל את היצע המים וכושר האספקה באמצעים מלאכותיים עתירי אנרגיה, משאבים, תשתיות כימיקלים ממון ורווח. במקום זאת על נציבות המים לנהל נכון את ביקושי המים ההולכים וגדלים ולרסן את צריכת המים הקיימת כיום".



"נראה שמדיניות ממשלת ישראל מקודמת כתוצאה מאינטרסים מובהקים של הסקטור הפרטי - עסקי ומשרדי התכנון הגדולים המעדיפים את הפרויקטים עתירי הממון והרווח. למתקני התפלת המים השלכות סביבתיות שליליות ממשיות בהן: פגיעה בשימושי קרקע, פגיעה בסביבה ימית, זיהום אוויר, פליטת גזי חממה ושימוש ואחסון כימיקלים וחומרים מסוכנים. יש להתנגד לאישור מתקני התפלה חדשים מעבר לאלה שכבר נמצאים בשלבי מכרז מתקדמים ובמקום זאת להנהיג מדיניות של שימוש יעיל במים שיכול להביא לחיסכון של כ-360 מלמ"ק לשנה".