משרד התשתיות יקים צוות עבודה לבחינת הפקת פצלי שמן בנגב

פצלי שמן הם סלעי משקע המכילים חומר אורגאני דמוי נפט בכמויות קטנות וניתן לשרוף אותם ישירות, כמו פחם, או להפיק מהם תזקיקים. ערך ההיסק שלהם הוא כתשיעית מערך ההיסק של הפחם; להפקת חבית של תזקיקים דרושות כשלוש טונות פצלי שמן. בישראל יש עתודות מוכחות של כ-15 מיליארדי טונות פצלי שמן, רובן בנגב הצפוני. בין תחילת שנות ה-80 לסוף שנות ה-90 פעלה במישור רותם חברה ממשלתית, פמא, שריכזה את המאמצים בתחום אולם היא נסגרה בשל נוכח מחירי הנפט הנמוכים.



נציגי חברת חום-טוב העלו בפני רונן את הבקשה לקבלת זיכיון כרייה לפצלי השמן ולקבלת סיוע בהקמת מפעל להפקת נפט סינתטי, שיופק מפצלי שמן. אפסק חום-טוב אמורה לנצל כל שנה 6 מיליון טונות פצלי שמן ו-2 מיליון טונות שאריות זיקוק כבדות, הנחשבות למוצר נחות והמהוות גם בעיה סביבתית כדי לייצר כ-3 מיליון טונות נפט סינתטי.



בסוף 2005, ערכו ד"ר עמית מור ושמעון סרוסי ממשרד אקו אנרג'י עדכון נתונים מתואם לצפי מחירי הדלק בעולם ל-20 השנה הבאות (50-45 דולר לחבית). חישוב תיאום זה הראה תחזית רווח צפויה לפרויקט של 250-159 מיליון דולר רווח לשנה. ד"ר עמית מור מאקו אנרג'י מציין בדו"ח, כי חישוב כדאיות הפרויקט על פי רמת המחירים הקיימת בעולם כיום, היתה מזניקה את הרווח הצפוי ממתקן חום טוב לכדי 317-188 מיליון דולר רווח לשנה.



בפגישה שבה נכחו בין השאר נציגי משרד התשתיות הלאומיות, הממונה על המכרות, ד"ר יעקב מימרן, סגן המדען הראשי, ד"ר אברהם ארביב, וראש מינהל הדלק, אהוד יחיאלי, ביקשה החברה להקים את המפעל במישור רותם, ליד אתר לכריית פצלים, ולהוביל את שאריות הזיקוק מאשדוד במשאיות או בצינור מחומם. אומדן ההשקעה במפעל הוא כ-700 מיליון דולר. המפעל עשוי לתרום לביטחון אספקת הדלק של המדינה ובמקביל לספק כ-2,000 מקומות עבודה.



לדברי רונן, "המשרד מקדם בברכה את היוזמה שתאפשר הפקת נפט שיחסוך כשליש מיבוא הנפט הגולמי לישראל, ובוודאי יצמצם את התלות במחירי הדלק העולמיים. כמו כן, מדובר במפעל גדול באזור הנגב, דבר המשתלב עם מדיניות הממשלה להרחבת התעסוקה באזורי הפריפריה".



רונן הינחה את הגורמים המקצועיים במשרד להקים ועדה לבחינת הדרכים להפקת פצלי השמן. בנוסף, ביקש רונן לבדוק סוגיות מקדימות של איכות סביבה ואישוריי כרייה. תהליך הפקת נפט מפצלי שמן נבחן באמצע שנות ה-90 על-ידי צוות בדיקה רב-תחומי שמינה משרד האנרגיה והתשתית. צוות הבדיקה הגיע באותה עת למסקנה שהרעיון נראה מבטיח ומצביע על פוטנציאל כלכלי וטכנולוגי . אולם, בשל הירידה שחלה בשנות ה-90 במחירי הנפט, שהגיעו לרמה של כ-10 דולרים לחבית, הוקפאה היוזמה. עם העלייה החדה במחירי הנפט בשנתיים האחרונות, עולה הנושא על הפרק בשנית.