עוד עולה מהדו"ח כי במדינות ה-OECD שיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון נותר קבוע בעשור האחרון - כ-1.2% מכלל העובדים, ואילו בישראל נרשמה עלייה של 50% - מ-2.4% ל-3.6% מכלל המועסקים. העובדים במשרה חלקית שלא מרצון בישראל מהווים רבע מכלל העובדים במשרה חלקית. לפי בנק ישראל, הגידול המהיר בקבוצה זו בשנים האחרונות בולט על רקע היציבות בגודלה של הקבוצה בשנות ה-90.
בקרב העובדים במשרה חלקית שלא מרצון, שיעור הנותרים במשרה כזאת כעבור שנה עד שנה וחצי הוא 75%, לעומת 65% בקרב שאר המועסקים במשרה חלקית. כלומר, חלק ניכר מהעובדים המבקשים להרחיב את היקף המשרה נתקל במחסום בלתי-עביר, מבחינתם.
בבנק ישראל אומרים כי העלייה החדה בשיעור המועסקים במשרה חלקית בניגוד לרצונם משקפת בעייתיות ביכולת שוק העבודה הישראלי לייצר משרות מלאות לעובדים בכלל ולקבוצות אוכלוסייה חלשות בפרט בשנים האחרונות על רקע המיתון במשק ב-2002-2000 והקיצוץ בקצבאות החל ב-2002.
כמו כן אומרים בבנק ישראל כי ההתייחסות למשרות חלקיות בישראל ובמדינות ה-OECD שונה. בישראל טוענים כי ריבוי המשרות החלקיות מעיד על הרעה במצב הפרטים, שכן הם נדחפו לשוק העבודה בשל הקיצוץ בקצבאות או בשל הרכב הצמיחה במשק. במדינות ה-OECD המשרות החלקיות נתפשות כרכיב חיוני בגמישות שוק העבודה הפותח אפשרויות בפני קבוצות שאין באפשרותן או ברצונן לעבוד במשרה מלאה, כמו נשים, סטודנטים וקשישים.
העובדים שלא מרצון במשרה חלקית - פי 3 מבמדינות המפותחות
מוטי בסוק
22.3.2006 / 8:45