לראשונה: חקירה במשרד התמ"ת נגד חברה אמריקאית בחשד למכירה בהיצף

היצף הוא מצב בו יצרן מייצא למדינה זרה במחירים נמוכים מאלה שבהם הוא מוכר בארצו. ההיצף מתבצע בד"כ כדי להשתלט על השוק הזר באמצעות הורדת מחירים, לעתים עד כדי מחירי הפסד, ולמוטט את היצרנים המקומיים. לאחר מכן מועלים המחירים. ההיצף נחשב נוהג מסחרי פסול לפי כלל ארגון הסחר העולמי, אם הוא גורם נזק לתעשייה במדינה המייבאת.



את התלונה נגד החברה האמריקאית הגישה סינתזה ביוסיינס הישראלית. פסח הטיל על החברה האמריקאית ערובה זמנית על יבוא מוצריה עד להגשת מסקנות סופיות מהחקירה. מדובר בערבות בנקאית בגובה ההיטל הצפוי במקרה שיתברר כי החברה אכן יצאה לישראל בהיצף. אם יתברר כי היה היצף, אמורה המדינה לממש את הערבות.



סינתזה ביוסיינס הפועלת בהר חוצבים בירושלים הוקמה ב-2003 ומייצרת מ-2005 קטעי DNA סינתטיים (אוליגוס) למסחר. עורכי הדין של החברה, זאב וייס ורונן בר אבן וכן פרופ' אריה רייך הגישו את התלונה מטעמה. לטענתם, זמן קצר לפני שסינתזה החלה לייצר באופן מסחרי, הוזילה איי.די.טי את מוצריה בישראל בכ-50% כדי שמחיריה יהיו נמוכים מאלה של סינתזה. לדבריהם, אם לא יוטל היטל על היבוא בהיצף, תיאלץ סינתזה להפסיק פעילותה בטווח הקרוב.



וייס הוסיף כי איי.די.טי עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לבטל את הליך החקירה. החברה טענה כי מכיוון שהתמ"ת אישר למתלוננת מענק מחקר ופיתוח, קיים ניגוד עניינים כשהוא בא לבדוק את תלונתה. בעקבות דיון שהתנהל בפני השופטת יהודית צור בו הסתמן שבית הדין לא יקבל את הטענה, משכה החברה האמריקאית את עתירתה.