ניצחון נוסף לבנקאי ההשקעות פרנק קואטרון: בוטלה הרחקתו לצמיתות מענף ניירות הערך בארה"ב

החלטת ה-SEC, אשר התקבלה פה אחד, ביטלה החלטה קודמת מנובמבר 2004 על הרחקתו לכל חייו מתעשיית ניירות הערך, לאחר שהודה כי השתתף בהקצאת מניות בהנפקות ראשונות מבוקשות לבכירים בחברות בוול סטריט - מהלך המכונה "ספינינג" ושהוצא מהחוק בשנה שעברה. באמצעות מהלכיו, השיג קואטרון עסקות חיתום וייעוץ מכניסות עם חברות אלו.



קואטרון עירער על הרחקתו מתעשיית ני"ע בטענה כי ההחלטה נגדו היוותה אפליה לרעה, שכן הוא ספג עונש חמור בהרבה מאשר בנקאי השקעות אחרים שנהגו כמותו. לדבריו, סירובו להעיד בחקירה שניהלו ה-SEC וה-NASD נגדו - אשר גרר את ההחלטה להרחיקו - נבע מכך שבאותה התקופה היו תלויים ועומדים נגדו אישומים פליליים, וכי לו היה מחליט להעיד, היה הדבר בבחינת הפרה של זכותו החוקתית שלא להפליל את עצמו.



החלטת ה-SEC מהווה ניצחון שני של קואטרון בתוך שבוע. ביום שני ביטל בית משפט פדרלי לערעורים את הרשעתו של קואטרון מ-2004 על שיבוש הליכי משפט במסגרת חקירה שנגעה להקצאות לא חוקיות של מניות בהנפקות ראשונות, וניסיון להשיג עסקות מכניסות מלקוחות על ידי מתן טובות הנאה. בית המשפט קבע כי קואטרון זכאי למשפט חדש. משרד התובע המחוזי במנהטן אמר כי ישקול אם להעמיד את קואטרון לדין שוב.



קואטרון, אמריקאי ממוצא איטלקי, נחשב אחד מבנקאי ההשקעות המצליחים ביותר בוול סטריט. בשלהי שנות ה-90 התעשר בזכות תיווך בעסקות מיזוג ורכישה, בעיקר של חברות היי-טק מתחילות, ובהנפקות ראשונות לציבור, כמו זו של אמזון.קום. ב-1998 עבר לשורות בנק ההשקעות האמריקאי קרדיט סוויס פירסט בוסטון (CSFB) משורות דויטשה בנק, ובשנה שאחרי כן גרף יותר מ-100 מיליון דולר משכר ומעמלות על עסקות. ב-2001-1998 סייע קואטרון ל-CSFB ליהפך לחתם המוביל של הנפקות ראשונות לציבור. ב-2000 השתכר 120 מיליון דולר.



קואטרון עמד בראש צוותו של ג'ורג' בוטרוס, כריש המיזוגים וההנפקות, אשר הצליח בין השאר לשכנע את חברת ציוד התקשורת לוסנט לשלם 4.7 מיליארד דולר עבור כרומטיס. מאוחר יותר נאלצה לוסנט לסגור את החברה, ומחקה את כל השקעתה בה. בוטרוס וקואטרון נחשבו, בתקופת פריחת הדוט-קום, למבשלי העסקות הבכירים בעמק הסיליקון.



כפי שקרה למרתה סטיוארט, קואטרון לא הועמד לדין על מעלליו הפיננסיים, כי אם על עבירה טכנית, לכאורה. הראיה העיקרית של התביעה במשפטו של קואטרון היתה מסר דואר אלקטרוני יחיד ששלח בדצמבר 2000 לצוות העובדים שלו בקרדיט סוויס פירסט בוסטון (CSFB). במסר אישר קואטרון הוראה של עמית לעבודה, לפעול לפי מדיניות שמירת המסמכים של החברה ו"לנקות מחשבים מקבצים לא נחוצים". כמה ימים קודם לכן גילה קואטרון כי משרד המשפטים והרשות לני"ע פנו ל-CSFB בדרישה שיעביר מסמכים הנוגעים לחקירה.



בהחלטה שהתקבלה ביום שני קבע בית המשפט לערעורים כי השופט במשפטו של קואטרון לא הנחה נכונה את חבר המושבעים, וכי חלק מהערותיו במשפט לא היו ענייניות.