הרפורמה בענף הביטוח יצרה יתרון לקרנות הפנסיה על פני חברות הביטוח

מאת שלומי שפר

הרפורמה שנערכה בחודש האחרון בענף הביטוח הביאה לכך שקרנות הפנסיה מציעות כיום לפורשים לגמלאות, גמלה חודשית הגבוהה בכ-30% מהגמלה החודשית אותה מציעות חברות הביטוח. המדינה נותנת העדפות לקרנות הפנסיה, שכן היא רוצה לעודד חיסכון פנסיוני לטווח ארוך. באוצר כבר נערכים לערוך רפורמה גם בקרנות.

שני שינויים מהותיים חלו לאחרונה בענף ביטוח החיים: אין יותר תשואה מובטחת של המדינה על כספי המבוטח; ולוחות התמותה לפיהם מחשבים את הקצבות החודשיות עודכנו. השינויים גרמו לכך שחברות הביטוח צריכות להשקיע את הכספים בשוק ההון, ולהשיג בעצמן תשואה על כספי המבוטחים. שינוי לוחות התמותה הביא לירידה של כ-20% בקצבה החודשית שיקבל המבוטח - עת יפרוש לגמלאות. בקרנות הפנסיה המדינה מתקשה לערוך שינויים אלה, והעמיתים נהנים מכך.

יתרונות הקרנות על הביטוח

לקרנות הפנסיה יש זכויות מוקנות, לפיהן המבוטח מקבל בכל שנה חלק מסוים וכך הוא צובר לעצמו זכויות עד ליציאה לגמלאות. למשל, גבר בן 28 שיפריש את המקסימום, יצבור בשנת עבודה פנסיה של 5.7%. אם ימשיך להפריש עד גיל הפרישה (65), יצבור פנסיה של 102.4% מהשכר. גבר שיפריש לפנסיה החל מגיל 38, יצבור עד הפרישה לגמלאות רק 57% מהפנסיה - מכאן שישנו יתרון לאלה שיחלו להפריש לפנסיה בגיל צעיר.

האקטואר שחר לוי, מחברת רול ייעוץ ללא משוא פנים, מציג נתונים המראים יתרון ברור לקרנות על פני מסלולי הגמלה החודשית של חברות הביטוח. לדבריו, גבר כבן 30 בעל שכר של 10,000 שקל, יזכה עת פרישתו לפנסיה חודשית של 9,893 שקל, ואילו מבוטח בביטוח מנהלים יקבל קצבה של כ-7,300 שקל (הפרש של 26%). זאת, בהנחה שהתשואה השנתית היא 3.5%. אשה בתנאים אלה תזכה לפנסיה של 10,330 שקל בחודש, וקצבה ביטוחית של כ-7,000 שקל (הפרש של כ-33%).

קרנות הפנסיה יכולות להציע סכומים אלו, שכן המדינה תומכת בהן. 70% מהכספים המופרשים לקרנות מובטחים על ידי איגרות חוב ייעודיות, הנושאות תשואה ריאלית של 5.05% בשנה. אג"ח אלו, מובטחות על ידי המדינה - כלומר ע"י משלם המסים. שאר הכספים (30%) אמנם מושקעים בשוק ההון, אך הם לרוב מושקעים באפיקים סולידיים נושאי תשואה יציבה יחסית, וכמעט שאינם מושקעים במניות.

ההפרשה לקרנות הפנסיה זוכה אף היא להטבה, וזיכוי המס בגינה הוא 35%. זאת, לעומת 25% בלבד בתוכניות הביטוח. עם זאת, הטבות המס ניתנות למפרישים לקרנות הפנסיה עד למגבלה של פעמיים השכר הממוצע במשק - כ-13,500 שקל בחודש. מנגד, ההפרשות לביטוח מקבלות את הטבות המס עד לסכום של 4 פעמים השכר הממוצע - כ-27 אלף שקל בחודש.

לוי מבהיר כי האוצר דורש מקרנות הפנסיה להפחית את הפנסיה החודשית בכ-11%, בכדי לעמוד בהתחייבויות. קרנות הפנסיה מתנגדות וטוענות שאין להן כל בעיה בכך, ואין צורך להפחית את התשלומים ולפגוע בזכויות העמיתים.

לפי החישוב שערך לוי, גם אם ייענו הקרנות לדרישות, עדיין יהיה הפרש של כ-15% לגברים וכ-20% לנשים - לטובת קרנות הפנסיה.

הוצאות השיווק נחסכות בקרנות

סיבה נוספת להבדלים בזכויות הן דמי הניהול. כדי למנוע בזבזנות ופגיעה בזכויות העמיתים, הגביל הרגולטור את קרנות הפנסיה החדשות לדמי ניהול של עד 8%. בחברות הביטוח, לעומת זאת, דמי הניהול הם גבוהים הרבה יותר - 20% ואף 25%. חלק גדול מכספים אלו משמשים לעמלות של סוכני הביטוח.

לדברי מנהל השיווק של קרן מקפת, עופר כץ, דמי הניהול הם הבעיה העיקרית של הקרנות. לדבריו, לחברות הביטוח יש אלפי סוכנים המשווקים את פוליסות ביטוח החיים ונהנים מעמלות גבוהות. קרנות הפנסיה אינן יכולות לשלם עמלות כאלה עקב ההגבלה של המדינה. כך לדבריו, הן נפגעות מבחינה שיווקית. עם זאת, החיסכון בהוצאות השיווק משאיר את הכסף בקרנות, וכך נהנים ממנו העמיתים.

חסרונות הקרנות

לא הכל פועל לטובת קרנות הפנסיה. למשל, במקרה של אובדן כושר עבודה, הקרנות אמנם משלמות קצבה חודשית לעובד שנפגע, אך הסכום יורד ככל שנכנסים לקרן יותר מאוחר. בחברות הביטוח הוא נותר קבוע - 75% מהשכר.

לפי הנתונים של קרן הפנסיה נתיבות פנסיה, עמית בקרן פנסיה שהחל להפריש בגיל 30 ולו שכר של 10,000 שקל בחודש, יקבל במקרה של אובדן כושר עבודה 7,856 שקל בחודש. המבוטח בביטוח מנהלים בתנאים אלה יקבל 7,500 שקל. עובד שהחל להפריש בגיל 40 יקבל במקרה של אובדן כושר עבודה 5,278 שקל בחודש מקרן הפנסיה, בשעה שמבוטח ימשיך לקבל 7,500 שקל.

לדברי ד"ר שלמה חזן, מומחה למערכות פנסיוניות, קיים הבדל נוסף בין הקרנות לביטוח. "קופות הפנסיה הן קופות סגורות ויש בהן נהנים ומפסידים. במקרה שהעמית פרש בגיל 65 ומת בגיל 95, הוא מרוויח על חשבון הקרן. אך אם המבוטח מת בגיל 66 ואין לו שארים - הרי שהכסף שהפריש נותר בקרן". לדבריו, "למבוטחים יש אפשרות לרשום מוטבים שיקבלו את הכסף גם במקרה ואין שארים. לקרנות הפנסיה אין אופציה כזאת".

לוי מסביר כי במקרה והמבוטח מת לפני גיל הפרישה, אין כמעט הבדל בין קרנות הביטוח לפנסיה. במקרה כזה, במידה ואין למבוטח לשארים, כספי הפיצוים (45%) נשארים בקרן הפנסיה, וכספי התגמולים (55%) מועברים למוטבים.

חברות הביטוח וקרנות הפנסיה אינן יכולות להבטיח לחבריהן את סכום הגמלה בעת פרישה, והן יכולות לעדכן את הקצבאות מדי תקופה, בהתאם לשינויים בתוחלת החיים. עם זאת, בניגוד לפוליסות הביטוח, קרנות הפנסיה אינן נערכות על ידי חתימת חוזה, כך שהן יכולות לשנות את התנאים בנסיבות שונות. למשל, אם המדינה תבטל את האג"ח הייעודי, תוכל הקרן להוריד את הקצבה החודשית והעמית ייפגע. כלומר, פוטנציאל הרעת התנאים בהן הוא יותר גדול.

בכוונת האגף לפיקוח על הביטוח, החיסכון ושוק ההון באוצר לערוך רפורמה גם בקרנות הפנסיה. באוצר לוחצים לביטול האג"ח הייעודי ומעבר של קרנות הפנסיה להשקעה בשוק ההון, בנוסף להורדה משמעותית של הקצבה החודשית. שינויים אלו, אם יקרו, עשויים בטווח הארוך להשוות בין קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. אך יש לזכור כי מאחורי קרנות הפנסיה עומדת ההסתדרות, המעכבת כל