הכלכלן הראשי של בנק הפועלים מגונן על מנגנון האלכסון המוניטרי

מאת רפי פרסיץ

מנגנון האלכסון המוניטרי, הנהוג בישראל זה כעשור, תוחם את טווח תנודותיו של השקל מול סל המטבעות בין שני אלכסונים (לאו דווקא מקבילים), הנוטים מעלה, משמאל לימין, בשיפועים שזוויתם משתנה פעם בפעם.

האפשר להתאהב בשיפולי חמוקיו המצודדים של שיפועו של אלכסון? אם לשפוט על פי הלהט שבו מגונן פתחיה בר שביט, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, על יוצא-חלציו, ב"הארץ" מ-11 ביולי - מסתבר שכן.

פתחיה בר שביט גורס שראוי לדחות מכל וכל את תביעתו של נגיד בנק ישראל, דוד קליין, לכונן שער חליפין נייד, הכרוך בביטולו של האלכסון - תביעה שהיא, לדבריו, מזיקה ומסוכנת.

האלכסון לא נבחן

אליבא דפתחיה בר שביט מיטיב האלכסון עם המשק, ומסייע לעיצובו של איזון נאות ובן-קיימא בין צמיחה ליציבות.

טיעון זה, דומה, קלוש. שכן באותה מידה של סבירות, או של אי-סבירות, אפשר לטעון (נאמר) ששיפור ביצוא, שיעור צמיחה מספק ותנועות הון חיוביות (שאפיינו את המשק הישראלי עד 2000), הם שאפשרו לאלכסון לשרוד במתכונתו הנוכחית.

מכאן שלא מן הנמנע שהסיבה העיקרית ל"הצלחת" האלכסון טמונה בכך שעד כה לא חווה טבילת אש משמעותית.

מבחנו האמיתי של האלכסון יבוא, אם בכלל, כשייתייקר/יוזל השקל לפסגתו/לקרקעיתו של אחת משתי רצועותיו. אז ייאנס בנק ישראל, מכוח מחויבתו לאלכסון, לרכוש/למכור את סל המטבעות תמורת שקלים.

הכלכלן הראשי של בנק הפועלים מבטל במחי יד את הסכנה הנשקפת לרצועת האלכסון התחתונה מפגיעתו הרעה של ייקור השקל. לתומו, הוא סבור שאם יתממש תרחיש כזה, לא יקשה על בנק ישראל לעקר את הר השקלים שייווצר בעקבותיו. טיעון זה מתעלם, בין השאר:

* מכך שרכישה כפויה של מטבעות-סל תמורת שקלים תהיה כרוכה בהתפחה מלאכותית של יתרות המטבע של ישראל - שנזקה אינו נופל מן הנזק הנגזר מדלדולן.

* מכך שרכישת מטבעות-סל עשויה להסב לקופת המדינה הפסדים כבדים - אם יוסיפו שעריהם של מטבעות הסל לשפול לאורך זמן.

* מן ההשלכות האפלות העלולות להיוודע להצטמקות מאסיווית באמצעי התשלום במשק.

* מעלותו השלילית של ההפרש בין: (א) הריבית שתניב לבנק ישראל הפקדת העתודות הסליות שרכש; ל-(ב) הריבית הרעיונית שהיו מניבות לו הפקדות שקליות (של השקלים שמכר).

ליקויי האלכסון

רעיון האלכסון פגום מעיקרו. הוא גמלוני, שרירותי, יומרני, סותר עקרונות-יסוד של כלכלת שוק וחסר תוחלת.

גמלוני - משום שהוא מורכב משעטנז של ניוד וקיבעון, של גמישות וצפידות; ומושתת על הנחה,שגויה לתפארת, שניתן להתוות את מסלול שיוטו של מטבע באמצעים מכניים-כוחניים.

שרירותי - משום שבהיות שיפועו של האלכסון מעוגן בפער בין שיעור האינפלציה במדינות הסל ליעדה (הנמוך) של האינפלציה בישראל (שבשנים האחרונות ניתק הקשר בינו לשיעור האינפלציה בעין), נבצר מן האלכסון, מעצם טבעו, לשקף את המציאות ולהתקוון כראוי לנסיבות ולנתונים משתנים.

תמהני מה יעלה בגורלו של האלכסון אם יעפיל שיעור האינפלציה במדינות הסל ל(נאמר) 5.50%, או ישפל (נאמר) ל-3.00%-.

יומרני - משום שהוגיו של האלכסון מתיימרים לדעת מה "השער ההוגן", היאה לשקל בנקודת זמן מסוימת.

נוגד עקרונות כלכלת שוק -

* משום שהוא כופר ביכולתה לווסת ולגשר, באורח דמוקרטי, בין פערי היצע לביקוש.

* משום שהוא עשוי לחייב פעילות אנטי-מגמתית, על-טבעית ובזבזנית.

* משום שיהיו מניעיה של סטייה מעקרונות שוק חופשי נעלים ככל שיהיו, הוא קורע צוהר רחב לסטיות חמורות: מי יתקע לנו שאם נתיר מניפולציות בשוקי חליפין, לא ניפתה להטיל מכסים על סחורות יבוא, או להעניק תמריצים (כשער חליפין מועדף ליצואנים); ועוד היד נטויה.

חסר תוחלת - משום שבמוקדם או במאוחר, חזקה על כוחות השוק הדורסנים שידבירו כל ניסיון להסיטם מדרך המלך והישר. אף שדרכם של שווקים להפריז ולתעתע (אחרי ככלות הכל, פעיליהם כולם בשר ודם), הם תמיד צודקים (גם כשהם "טועים") - ולו רק משום שהם, ורק הם, קובעים את שוויים (להבדיל מערכם) של נכסים.

מולך היציבות

מותר היד הנעלמת של מיליוני אחים קטנים מידו המכוונת של אח גדול אחד מתמצה בכך, שבעוד שהראשונה מיישרת הדורים ומבערת עיוותים, נוטה האחרונה להנציחם.

יציבות, מטבעית, ואחרת, אינה מטרה בפני עצמה; וודאי שאינה חזות הכל. לעתים משמש פיחות אלים זרז לשיקומו של משק השרוי במצוקה, כפי שקרה בדרום-מזרח אסיה, בברזיל וברוסיה בתום משבר 1997-1998; או כפי שקרה בבריטניה, כשהבקיעה הליש"ט בסערה, בסתיו 1992, את רצועת ניודה האופקית התחתונה.

הוא הדין לגבי יסוף - כל עוד הוא מקוזז על ידי התייעלות והגברת פריון ותפוקה, כפי שקרה לדולר ולארה"ב בעשור האחרון של המאה הקודמת.

לייסופו או לפיחותו של מטבע שני פנים: מייסוף השקל נהנים יבואנים ושוכרי דירות, ששכר דירתם צמוד לשער הדולר; מפיחות השקל נהנים יצואנים ובעלי דירות. שכרם של אלה יוצא בהפסדם של אלה.

לא במקום האחרון, פתחיה בן שביט ויצואניה המתבכיינים של ישראל נוטים לשכוח שתדיר יש בכוחו של יסוף בשערו של מטבע אחד (כזה של הדולר) לפצות על פיחות בשערו של מטבע אחר (כזה של היורו, או הין), כך שהפסדו של יצואן אחד עשוי להתקזז על ידי הרווח של יצואן אחר.

בראש בריא למיטה חולה

בהערת אגב, ממליץ הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, שתשקול ישראל הצטרפות לאיחוד האירופי (שותף-סחר נכבד) ולמערכו המוניטרי בבוא העת, לקראת סוף העשור. לדבריו, תחסן הצטרפות כזו את השקל מהתקפות ספקולטיוויות הולכות וגוברות. המלצה זו נראית בעיני מתכון בדוק להרס עצמי.

הניסיון שנצבר עד כה בגושי סחר ומטבע עגום למדי. גוש מרקסול - שעמו נמנות אורגוואי, פרגוואי, ברזיל וארגנטינה - רווי חיכוכים, כששותפיו משולים לארבעה טובעים בים, שניסיונותיהם הנואשים לחלץ זה את זה מן המערבולת שאליה נקלעו מעצימים את קצב צלילתם. נפט"א, החובקת את מקסיקו, קנדה וארה"ב, גורמת לשותפותיה יותר מיחושים מעינוגים.

אשר לאיחוד האירופי ביש הגדא, חמור מצבן של 12 המדינות שאימצו לחיקן את מטבעו האחיד מכשהגיח היורו בגא