וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מכללת עמק יזרעאל תעניק מלגות מלאות לחד-הוריות

רותי סיני

27.3.2006 / 10:47

זאת בעקבות הפרסום ב"הארץ" לפיו למרות הבטחת נתניהו, חד הוריות לא יכולות לזכות בהשכלה בשל בעיה ביורוקרטית: משרד האוצר דרש שכתנאי לקבלת התמיכה, יעברו המשתתפות בתוכנית מבחני הכנסה

לפני כמעט שלוש שנים הבטיח נתניהו שאמהות חד-הוריות המקבלות הבטחת הכנסה יוכלו ללמוד לימודים אקדמיים ובכך לשפר את סיכוייהן לעצמאות כלכלית. מאז התגייסו לטובתן של האמהות החד-הוריות מיטב הכוחות בזירה החברתית - שרים, חברי כנסת, ארגונים, משרדים ממשלתיים. הוצעו הצעות חוק, נחתמו הסכמים, נמצא הכסף ואף התקבל אישור מהאוצר להשתמש בו.



ובכל זאת, מאות אמהות חד-הוריות שעומדות בכל הקריטריונים אינן יכולות להירשם לשנת הלימודים הבאה באוניברסיטה או במכללה - בשל בעיה ביורוקרטית: משרד האוצר דרש שכתנאי לקבלת התמיכה, יעברו המשתתפות בתוכנית מבחני הכנסה. ואולם, הביטוח הלאומי, האחראי על המבחנים, אינו יכול לבצע אותם, מכיוון שאם הנשים ילמדו באקדמיה, הן ייפלטו מהמערכת של מקבלי קצבאות. היום תקיים מנכ"לית משרד החינוך עמירה חיים פגישה רבת משתתפים בניסיון להתיר את הפלונטר.



חוק הביטוח הלאומי אוסר על מקבל הבטחת הכנסה ללמוד במוסד להשכלה גבוהה. הנימוק שניתן לאיסור בזמנו היה שלימודים גבוהים הם מותרות. נימוק נוסף היה החשש שאלפי סטודנטים ידרשו לקבל הבטחת הכנסה וימוטטו את הקופה הציבורית. כדי לעקוף את האיסור, אברכים שלומדים בכוללים מקבלים הבטחת הכנסה באמצעות משרד החינוך ולא דרך הביטוח הלאומי - למרות שכולל הוא מוסד להשכלה גבוהה.



בכנסת ה-16 הוגשו שתי הצעות חוק לביטול האיסור הגורף על לימודים - האחת על ידי חברות הכנסת אתי לבני ומלי פולישק, שאותה יזמה עמותת "ידיד", והשנייה על ידי ח"כ יורי שטרן מישראל ביתנו. גם המוסד לביטוח לאומי ניסח תיקון לחוק. אבל התנגדות האוצר מנעה כל סיכוי לקדם את החקיקה, ולבני החליטה לעקוף את הבעיה באמצעות הסכם שלא יהיה מעוגן בחקיקה.



אחרי שיחות ממושכות, שאליהן נרתמו גם שטרן ו"ידיד", הושג לפני שלושה חודשים סיכום היסטורי עם האוצר שלפיו אמהות חד-הוריות יוכלו ללמוד ולקבל תמיכה מהמדינה. התמיכה תיקרא מלגת קיום ולא הבטחת הכנסה, והיא תשולם שלוש פעמים בשנה. הסכום יהיה גבוה מעט מקצבת הבטחת הכנסה. בסך הכל יוקצו לתוכנית, שמוגדרת כפיילוט, חמישה מיליון שקלים בשנה למשך חמש שנים. הסכום אמור להספיק לכ-200 נשים בשנה.



אלא שאז התחילה בעיית היישום. משרד האוצר דרש שכתנאי לקבלת התמיכה, יעברו המשתתפות בתוכנית מבחני הכנסה - דהיינו, יוכיחו שאין להן הכנסה ואמצעים מעבר לסכום מינימלי שמותר למקבלי הבטחת הכנסה. בביטוח הלאומי, שמבצע מבחני הכנסה למקבלי הבטחת הכנסה, אמרו שהואיל שהנשים ייפלטו מהמערכת של מקבלי קצבאות, הוא לא יוכל עוד לבדוק את מצבן הכלכלי. כיום, למשל, ברגע שמקבל הבטחת הכנסה רושם על שמו רכב, המידע עובר לביטוח לאומי, הואיל שגם בעלות על רכב פוסלת לצורך קבלת קצבה. במשרד החינוך, שאמור לקבל את הכסף מהאוצר עבור החד-הוריות ולשלם אותו, אומרים שהם אינם עוסקים במבחני הכנסה ובכל מקרה האוצר דורש שהביטוח הלאומי יבצע את הבדיקה.



מדוברות משרד החינוך נמסר ש"על אף שהבעיה לא תלויה במשרד החינוך, ובשל החשיבות הרבה שהמשרד רואה בקידום מקבלי הבטחת הכנסה ליציאה ללימודים, זימנה המנכ"לית את כל הגורמים לדיון בניסיון לפתור את המחלוקת". ממשרד האוצר נמסר שהוא סיים את הכנותיו לצורך ביצוע הפרויקט ותיקצב אותו כנדרש.



"הרושם שלנו הוא שלאף אחד לא אכפת. הפקידים לא מבינים שאמהות שרוצות ללמוד בשנה הקרובה עלולות להפסיד את מועדי הרישום", אומרת שרי ריבקין, מנכ"ל "ידיד". לעמותה פנו עשרות נשים שמבקשות לנצל את ההזדמנות הייחודית לצאת ללימודים. העמותה שלחה מכתבים דחופים לשרי האוצר והחינוך ולסגן שר הרווחה בדרישה שיורו לפקידות להעניק עדיפות עליונה לפתרון הבעיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully