מאבק ענקים: מיקרוסופט ואינטל מתייצבות מול פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון במאבק על הגנה על פטנטים

התקנה שהיוותה עד לפני זמן לא רב איום על קיומו של שירות הדואר האלקטרוני של בלאברי היא העומדת במרכז המחלוקת. עתה עומדת אי-ביי בפני בעיה דומה: חברת מרקאקסצ'יינג' טוענת כי שירות ?Buy it Now" של אי-ביי, המאפשר רכישת מוצר במחיר קבוע, ללא מכרז, מפר פטנט שלה.



אף כי בתחילה פסק שופט כי אין לסגור את השירות של אי-ביי, בית משפט לערעורים הפך את הפסיקה ואמר כי בכל מקרה של הפרת פטנט יש לשים קץ להפרה, אלא אם כן מדובר בהצלת חיי אדם. עתה אי-ביי מערערת על ההחלטה שתאלץ אותה לסגור את השירות, המהווה כשליש מנפח המסחר שלה, שבשנה שעברה עמד על 12 מיליארד דולר.



קביעה זו של בית המשפט לערעורים, לפיה כל טענה על הפרת פטנט צריכה להוביל לצו סגירה או הסדרה אחרת של זכויות היוצרים, מעניקה לחברות קטנות המחזיקות בפטנטים כוח עצום על חברות גדולות, לטענת מיקרוסופט ואינטל. הן טוענות כי חברות אלה מנצלות את האיום הטמון בצווי סגירה שכאלה על מנת לסחוט תמלוגים עצומים מהחברות בעלות השירותים. הדבר מעמיד בעמדת נחיתות את החברות, שאיום הסגירה מאלץ אותן לפעול במהירות ומקטין את יכולתן להגן על עצמן בבית משפט כראוי.



ריסרץ' אין מושן למשל, יישבה את התביעה נגדה ושילמה 612 מיליון דולר לחברת NTP, אף כי משרד הפטנטים האמריקאי דחה את רוב טענות הפטנט של NTP, וייתכן כי אם המשפט היה נמשך או נדחה היתה זוכה.



יצרניות התרופות מנגד, טוענות כי כל הפחתה בהגבלות ובסנקציות על הפרת קניין רוחני עשויות לפגוע בערך וברווחיות המצאותיהן. מכירות התרופות המוגנות בפטנט בעולם הגיעו ל-518 מיליארד דולר ב-2004 - כ-48% מתוכם בצפון אמריקה לבדה.



מחר יתחיל המשפט בו תטען אי-ביי כנגד קביעת בית המשפט לערעורים. המשפט יתמקד בסמכות השופטים להעניק צווי סגירה או לאפשר תשלום פיצויים ותמלוגים כחלופה לסגירה או שינוי של המוצר. ממשל בוש תומך במרק-אקסצ'יינג', וטוען כי לא צריך לאלץ מחזיקי פטנטים להוציא רשיונות להמצאותיהם בניגוד לרצונם. אי-ביי אומרת כי אין בכוונתה למנוע ממחזיקי פטנטים את זכויותיהם, אך כי יש לשקול את ההשפעה שיש להחלטה על החברה המפרה, ולא להשתמש בצו סגירה בצורה אוטומטית.



לטענת אי-ביי הצטרפו מיקרוסופט, אינטל, יצרנית התוכנה אדובי, יצרנית הרשתות סיסקו סיסטמס, יצרנית הסלולר נוקיה, ענקית המדיה טיים וורנר, ענקית האינטרנט יאהו, ומספר מגזרים מתחום ניירות הערך והתקשורת.



מנגד נערכו יצרנית התרופות פייזר, יצרנית הציוד הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון, קונצרן התעשייה ג'נרל אלקטריק, קבוצת מוצרי הצריכה פרוקטר אנד גמבל, מוסדות מחקריים כגון אוניברסיטת קליפורניה ומגזרים כמו תעשיית התרופות והביוטכנולוגיה.



בין מגזרי האינטרנט והמחשוב לבין מגזרים כמו התרופות והביוטכנולוגיה מספר הבדלים המשפיעים על שאיפותיהם השונות בנוגע לחוקי קניין רוחני. יצרניות תרופות החוששות מתחרות מצד חברות גנריות, טוענות כי ללא ההגנה על קניין רוחני, לא ישתלם להן לפתח מוצרים חדשים - תהליך מאוד יקר.



לעומת זאת, מערכות מחשוב ושירותי אינטרנט מתבססים על רכיבים רבים ופטנטים רבים. יצרניות מחשבים ושירותי מחשוב עשויות להעדיף תשלום דמי רישוי מאשר שתאיים עליהן סכנת סגירה של שירות מקיף בשל רכיב קטן מאוד בחומרה או בתוכנה.