שנה מאסר על תנאי ו-6,000 שקל קנס לח"כ לשעבר יאיר פרץ

השופטת מרים דיסקין כתבה כי "לו היתה צריכה אך ורק להתחשב בעבירות שעבר הנאשם הרי שניתן היה לומר שהתביעה הלכה לקראת הנאשם כברת דרך בלתי סבירה בהסכמתה לעונש שיש בו הקלה בהשוואה לחומרת העבירה". לדבריה, "דעקה שהחומרה משקפת רק את צדו האחד של המטבע מולה ניצבת שורה של נקודות זכות, שראוי ומוצדק לזקוף לזכותו של הנאשם בגזירת העונש".



השופטת מצאה לנכון להתחשב בכך שהנאשם הודה בעבירה קבל עם ועדה וכי עצם ההרשעה מהווה עבורו עונש כבד. בית המשפט נמנע מלקבוע אם יש בעבירה קלון. התובעת, ורד אנוך, אמרה כי אם פרץ, המדורג במקום ה-14 ברשימת ש"ס לכנסת, ייבחר מחר לכנסת, התביעה תשקול לשקול מחדש את שאלת הקלון.



פרץ, שהורשע בשבוע שעבר, הודיע בעקבות ההרשעה על התפטרותו מהכנסת. פרץ הודה בהעתקת עבודות אקדמיות במסגרת לימודיו לתואר בפסיכולוגיה בשלוחת אוניברסיטת ברלינגטון בישראל. "הנאשם הודה שלא נקף אצבע", נכתב בהחלטת השופטת דיסקין, "תחת לימוד, השקעה, חיפוש חומר, סיכום וכתיבה וכל שכרוך בהכנת עבודות אקדמיות, עשה מלאכתו קלה בדרכי רמייה. כה בוטה היתה התנהגותו וכה גבה לבו, שלא טרח אפילו להעתיק את העבודות או לסכמן. הוא החליף את עמוד השער באופן הנחזה כי הוא זה שהכינן, רשם את פרטיו האישיים, וכך הגישן לבדיקת המרצים".



דיסקין דחתה את בקשתו של פרץ שתימנע מלהרשיעו: "היעלה על הדעת כי אדם שהודה במעשה מרמה מביש, שתכליתו היתה להטעות, ימשיך לקבוע אמות מידה מוסריות וערכיות בחקיקת חוקים, ובכלל זה בתחום הפלילי? הייתכן שמצב לא תקין זה, אבסורדי, לא יעורר פעמון אזעקה? המחשבה שבית המשפט יעניק לנאשם הכשר תחת הוקעת מעשיו כמעשים פסולים הראויים לגינוי על דרך הרשעה וענישה מקוממת".



דיסקין הוסיפה וכתבה: "לא ההרשעה היא שתטביע אות קלון במצחו של הנאשם, אלא מעשה העבירה העומד ביסודה. הפגיעה בו עשויה לנבוע בעטיה של המרמה, שהיה בה כדי לחשוף תכונת אופי שלא נגלתה קודם לאור השמש".